פרשת החשדות ל
הלבנת הון בסניף הירקון של
בנק הפועלים אומנם נסתיימה בקול ענות חלושה, אך דומה שהבנק נוקט בגישה לפיה "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין". שני פסקי דין של בתי משפט מחוזיים, שניתנו בתוך עשרה ימים, מלמדים שבנק הפועלים נוקט משנה זהירות כאשר הוא נתקל בלקוחות העלולים לבצע הלבנות הון - אם כי לעיתים דווקא זהירותו מביאה אותו לפעול בצורה בלתי תקינה.
נכיון צ'קים או פריטת צ'קים? במקרה הראשון קבעה נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז,
הילה גרסטל, כי לבנק הפועלים היה יסוד לחשוש שפעילות נכיון הצ'קים שמבצעת באמצעותו חברת אימפריה יאסין היא למעשה הלבנת הון. גרסטל אומרת (29.4.13), כי אופי הפעילות של אימפריה יאסין בסניף ראש העין של בנק הפועלים הוא למעשה פריטת צ'קים, שכן לא מדובר בפדיון צ'קים עתידיים אלא במתן מזומן תמורת צ'קים מיידיים (תוך נטילת עמלה נכבדת). לאור זאת קיים חשש, קבעה גרסטל, כי מדובר בפעילות שנועדה לעקוף את הנהלים הבנקאיים הרגילים ולשרת את מי שאינם יכולים לעבוד מול הבנקים.
עם זאת קבעה גרסטל, כי המידע המחשיד לא עמד בפני בנק הפועלים כאשר הודיע אשתקד לאימפריה יאסין על סגירת חשבונה, ולכן הוא הפר את חובות האמון ותום הלב שלו כלפיה. לאור זאת החליטה גרסטל, כי חשבונה של החברה בבנק יישאר פתוח, כל עוד היא תקפיד לפעול בהתאם לרישיון שקיבלה מבנק ישראל ותבצע רק נכיון צ'קים ולא פרעון צ'קים.
חשד שלא הוכח במקרה השני קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יונה אטדגי, כי בנק הפועלים סגר ללא הצדקה חשבון שפתחה חברה העוסקת בהלוואות חוץ-בנקאיות, לאחר שלא הוכיח את חשדותיו לפיהם החשבון ישמש להלבנת הון. מדובר בחשבון של חברת לד אביבים בסניף בן-יהודה (תל אביב) של הבנק, אותו נדרשה לסגור לאחר ימים אחדים. הבנק טען, כי מנהל החברה, אייל סיטהכל, הסתיר מידע ומסר מידע מוטעה ולכן קיים חשש שהחשבון ישמש להלבנת הון.
אטדגי קובע: "הנתבע הרבה לטעון ולרמוז לפעילות בלתי כשרה של התובעת בתחום הלבנת ההון, אך כשל לחלוטין בהוכחת טענותיו, ולו גם במבחן ההסתברות המינימלי הנדרש במשפט האזרחי, נמנע בצורה תמוהה ובולטת מהעדת העדים הרלוונטים ובחר להעיד במקומם עד שהודה במפורש כי כל ידיעותיו שאובות מאחרים וכי אין לו כל ידע אישי בנדון". העד היחיד מטעם הבנק היה משה אלמליח, סגן מנהל מחלקת הלבנת הון, ואטדגי מכנה את עדותו "מביכה".
בתצהירו טען אלמליח, כי בדיקה שביצע הבנק העלתה, כי סיטהכל "נחשד בעבר בעבירות הונאה, מרמה וזיוף הקשורות בניכיון שיקים ומתן הלוואות בשוק האפור". ואולם, בפועל מדובר היה בתביעה אזרחית אחת בלבד בה זכה סיטהכל. הבנק חויב בתשלום הוצאות בסך 8,000 שקל, ואטדגי ציין שלד אביבים יכולה להגיש נגדו תביעת נזיקין בנפרד. את החברה ייצג עו"ד רועי סלוקי, ואת הבנק - עו"ד נחום הופטמן.
