"המבנה הפירמידיאלי בשוק - בעיה מוסרית"

בתום הדיון הראשון על חוק הריכוזיות, הודיע (יום א', 12.5.13), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), כי "ועדת הכספים תקדיש את כל הזמן הדרוש על-מנת להביא את חוק הריכוזיות לאישור סופי. מדברים על התקציב, בעוד קיימות בעיות מבניות שמכבידות על המשק, לא פחות מאשר גירעון תקציבי. קיימת תחושה בציבור שהתקציב וחוק ההסדרים מטפלים רק בשכבות מסוימות ולא בכולם ומכאן חשיבותו הרבה של חוק הריכוזיות וועדת הכספים תטפל בו באופן אינטנסיבי. המבנה הפירמידיאלי מאפשר לבעלי השליטה בפירמידות, ליהנות מהצלחות, לגזור קופונים ודיבידנדים ולהעמיס על הציבור את הכשלונות". "לצורך קידום החוק" אמר סלומינסקי, "ועדת הכספים תקדיש יותר ישיבות, כולל בימי ראשון. נטפל בחוק הריכוזיות באופן יומיומי במטרה לסיים אותו במקביל ואף לפני התקציב עצמו. כל שכבות הציבור צריכות לשאת בנטל הכלכלי, כולל בעלי השליטה בפירמידות העסקיות הגדולות". שר הכלכלה ויו"ר ועדת השרים לענייני הריכוזיות, נפתלי בנט, פתח בהתייחסות לתקציב שמוגש לממשלה: "הגיע הזמן שמערכת הביטחון תיכנס מתחת לאלונקה של הנטל הכלכלי-חברתי יחד עם כל הציבור בישראל. התקציב הנוכחי הוא בבחינת חסם עורקים של ההוצאות הגדולות השוטפות, כי היו לנו רק 45 יום להעמיד תקציב ולטפל בכשלים שנמשכים 65 שנה". בעניין הריכוזיות אמר: "יש לטפל בבעיות מבניות והדיון כאן הוא ההתחלה. הריכוזיות היא בעיה קשה. המצב של פירמידה שמשפחה אחת יכולה להחזיק ב-3% מהחברה, אך תשלוט בכל החברה. זה מצב לא מוסרי וחוק הריכוזיות במרכיב הפירמידות בא לשים קץ לדבר הזה. החוק לא מספיק אמיץ וחד. אני קורא להגביל את המבנה הפירמידלי יותר מהמוצע בחוק, לשתי שכבות, ולקצר את משך הזמן שיינתן להפרדה בין אחזקות ריאליות לפיננסיות. המטרה היא מהותית, שהציבור יבין שאנחנו לא רק מקצצים אלא גם מטפלים בבעיות היסוד שרודפות את הכלכלה הישראלית. המטרה היא מהותית, שהציבור יבין שאנחנו לא רק מקצצים אלא גם מטפלים בבעיות היסוד שרודפות את הכלכלה הישראלית". יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, פתח בהודעה בעניין האפשרות שהדיון בחוק בכנסת, יפוצל בין ועדות, כי חברי ועדת הריכוזיות שהביאו את הצעת החוק "מתנגדים לפיצול החוק בין שתי ועדות". קנדל: "השאלה שעמדה לנגד עינינו בחוק: האם אנחנו מוכנים ש- 50% מהחברות הציבוריות במשק יהיו בשליטה של אדם אחד? או 10%? ואיפה עובר הגבול? החיסרון בקיומן של קבוצות עסקיות הוא בעיקר בהתארגנות הפירמידלית. מי ששולט בפירמידה יש לו שליטה מלאה אך אינטרסים שונים מבעלי המניות והדבר מוביל לעושק המיעוט מבעלי המניות. נוצרו קבוצות גדולות מדי והדבר פוגע ברמת התחרות. בנוסף, זה יוצר גם מינוף יתר וסיכון מוגבר. למטה בתחתית, יש מעט הון של בעל השליטה ולמעלה יש מינוף רחב מאוד ובחקיקה של היום מינוף כמעט אינסופי. כפועל יוצא, המבנה הפירמידלי דווקא תורם לחוסר יציבות במשק". קנדל ציין, ש"רוב העולם מתנהל לפי קבוצות עסקיות ורובן במבנה פירמידלי, גם במדינות מפותחות, כיוון שהתחילו איתן ולא טיפלו בהן. ארה"ב ואנגליה הן יוצאות מן הכלל בצורה משמעותית. בישראל 10 הקבוצות הגדולות שולטות על כ-30% מהחברות הציבוריות. בשכבות הפירמידיאליות, החל מהשכבה השנייה יש 69 חברות שסה"כ ערך השוק שלהם עומד על 107.5 מיליארד שקלים ויש להן חוב של 38 מיליארד שקלים, בשכבה 3; 28 חברות עם ערך שוק של 23.5 מיליארד שקלים וסך חוב של 17.5 מיליארד שקלים. בשכבה 4; 12 חברות בערך שוק של 15.7 מיליארד שקלים וסך חוב גדול יותר של 19.4 מיליארד שקלים. סה"כ פועלות בישראל 28 קבוצות עסקיות גדולות, כ-25% מכלל החברות הציבוריות, כ-50% מנתח השוק (ללא חברת טבע). 80% מהחברות נמצאות תחת מבנה שלטיה פירמידאלי, מינוף גבוה, פיזור ענפי רחב ומיקוד בשווקים עם תחרות מוגבלת, השקעה נמוכה במו"פ, השתייכות לקבוצה אינה תורמת לרווחיות". יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "בעיית הפירמידות שמביאה לעודף עסקות עם בעלי עניין הן בעיות שמאוד משמעותיות ואנו מטפלים בכך בכלים של ממשל תאגידי. הבנק העולמי ציין את ישראל במקום השישי בהגנה על המשקיעים. המלצת הוועדה על שלוש שכבות לחברות קיימות ושתי שכבות לחדשים אינה שוויונית והיא הרע מכל. ‫אין ספק שצריך לעשות מעשה ועל כן ביקשנו להביא לקיפול שכבות ושלוש שכבות הוא הפתרון הטוב והמידתי ביותר. אנו במצב כלכלי לא פשוט היום ומסובך מאד בתקופה הזו לעשות מיזוגים. בתקופה כזו זה כמעט תוהו ובוהו של התארגנות החברות מחדש. ‫אם הוועדה סבורה למרות זאת שראוי לקפל לשתי שכבות אני מבקש להמליץ לוועדה קיפול לשתי שכבות, אלא אם בשכבה השלישית בעל השליטה מחזיק לפחות ב-33 אחוזים מהזכויות ההוניות". ‫ ‫ המפקח על הביטוח ושוק ההון באוצר, פרופ' עודד שריג: "חוק מהותי מאוד למשק הישראלי. לא משפיע רק על המצב הקיים אלא גם על המבנה העתידי שלו. אני מתכוון לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם ועדת הכספים על-מנת לקדם את החוק". הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה: "יש כשלים חברתיים נוספים חוץ מהפגיעה בצרכן וביוקר המחייה. כוח מיקוח גדול מדי מול המדינה, גדול מדי בשביל להיכשל, שליטה על נכס חיוני שממנף השפעה פוליטית אפשרית. הדבר בא לידי ביטוי למשל בהעברת נכסי המדינה לידי ידיים פרטיות. הצעת החוק הזו מוסיפה את הצורך של המדינה לשקול גם את נושא הריכוזיות בבואה להפריט נכסים ותשתיות לאומיות". ח"כ יצחק כהן (שס): המודל של החוק חייב להשתנות. הייתי שותף לדיונים בנושא, אבל המציאות השתנתה וכיום יש התגברות של תופעת התספורות ובקשות למחיקת חובות. ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דרש "להכליל את תאגידי התקשורת בחוק ותהה מדוע הם הוצאו ממנו, חרף העובדה שבקדנציה הקודמת חברי ועדת הריכוזיות השתכנעו שזהו צעד נכון". פרופ' קנדל השיב על-כך: "הדבר לא נכלל במנדט הוועדה, אם כי אנחנו מסכימים על חשיבותו". הדיון בסעיפי החוק צפוי להתחיל מחר (ב') וחברי הוועדה הודיעו, שיגישו הסתייגויות רבות. רובן במטרה להחמיר את הנוסח הקיים.