קשיי המשילות נובעים ממציאות פוליטית בלתי יציבה של חילופי שלטון תכופים ומתוך הכרח פוליטי תמידי ובלתי נמנע לעסוק בהישרדות על חשבון עיצוב מדיניות. כך סבורה (8.5.13) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,
דינה זילבר.
זילבר אומרת את הדברים במכתב ששיגרה לתנועה למשילות ודמוקרטיה, לאחר שזו ייחסה לה אמירות - בכינוס ועד מחוזות לשכת עורכי הדין - לפיהן נבחרי הציבור הם נחותים, מושחתים ועסקנים. זילבר אומרת, שדעתה הפוכה לחלוטין והיא סבורה שיש לשלב את האנשים המעולים ביותר בזירה הציבורית, הן הפוליטית והן המקצועית.
את רוב מכתבה מקדישה זילבר להסבר חשיבותו של הדרג המקצועי בכלל ושל הייעוץ המשפטי בפרט. לדבריה, הדינמיקה ההכרחית בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי היא של דו-שיח, כבוד הדדי, שיתוף פעולה וחתירה משותפת להגשמת המדיניות המבוקשת. אומנם קיימות דילמות הנובעות מן ההבדל בין דרג נבחר שטווח פעילותו קצר יחסית לבין דרג מקצועי שטווח פעילותו ארוך בהרבה ויש לו מומחיות בתחומי הפעילות, מוסיפה זילבר, אך זהו חלק מקסמו של העולם המורכב בו אנו חיים.
לדעת זילבר, הדרג המדיני מתווה את מסגרת המדיניות, והפקידים מיישמים אותה ואף מעצבים חלק מתוכנה - הכל בהתאם למנדט הלגיטימי המוענק להם בחלוקת העבודה בין הדרגים. הפקידים מקדמים תפיסות מקצועיות ולא אישיות, אלא מסייעים להגשמת המדיניות הממשלתית. הדרג המקצועי אינו מתיימר למלא את תפקידו של הדרג הנבחר, ויש לשבח את מי שבוחר לשרת הציבור במקום לעשות לביתו, היא אומרת.
בתגובה אומר יו"ר התנועה, יהודה עמרני, כי המציאות היא שמוסד היועץ המשפטי לממשלה עבר לפני זמן רב לגיבוש מדיניות משלו בכל התחומים. עמרני מצביע לדוגמה על החלטתו של
יהודה וינשטיין לאמץ את הדוח בנושא הדרת הנשים שהגיש צוות שהיה מורכב כולו מעובדי משרד המשפטים, למרות שמדובר בסוגייה שלדברי הצוות עצמו יש בה מגוון של דעות והשקפות. זהו "היפוך שלם של הפרדת הרשויות במדינה דמוקרטית", טוען עמרני.
לדברי עמרני, כאשר היועץ המשפטי לממשלה מקדם מדיניות הסותרת לעיתים את זו של נבחרי הציבור, נוצרת בעיית המשילות: נבחרי הציבור אינם יכולים לפעול לקידום המדיניות שלשמה נבחרו. "במקום מחוקק המורה לשר הנעזר בפקיד, הגענו למצב של פקיד המורה למבצע לחוקק חוקים בהתאם לתפיסת עולמו", מסכם עמרני.
