תופעת ההסתננות מאפריקה נבלמה למעשה לחלוטין, כתוצאה מהצעדים המשולבים שנקטה הממשלה בשנה האחרונה. בחודש מרס השנה נתפסו שלושה מסתננים בלבד, לעומת 1,340 בחודש בממוצע ברבעון הראשון של 2012. כך אומרת (יום ב', 13.5.139) המדינה לבג"ץ, לקראת הדיון בעתירות נגד תיקון 3 לחוק למניעת הסתננות.
תיקון זה נכנס לתוקפו ביוני שעבר, ובמסגרתו ניתן להחזיק במשמורת את המסתננים עד לגירושם מהארץ; התיקון הוא הוראת שעה לשלוש שנים. לדברי המדינה, את הצניחה החדה במספר המסתננים יש לייחס בראש ובראשונה לתיקון זה, שכן הקמת הגדר בגבול עם מצרים אומנם צמצמה בצורה משמעותית את מספרם, אך רק הפעלת התיקון הביאה למעשה להפסקת התופעה.
בג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירות התוקפות את חוקתיותו של התיקון. במרכז תשובתה של המדינה עומדת הטענה, לפיה התיקון עומד בתנאי חוקי היסוד וכי הוא חיוני לצורך מאבק בהסתננות הבלתי-חוקית לישראל. המדינה מפרטת בהרחבה את השלכותיה השליליות של ההסתננות, ובין היתר מציינת שמשרד הבריאות נדרש להוציא מדי שנה 55 מיליון שקל על טיפול במסתננים להם אין ביטוח רפואי, וכי עלות קליטתם של ילדי המסתננים במערכת החינוך מסתכמת ב-25 מיליון שקל בשנה.
להערכת המדינה, מצויים כיום בישראל 56,000 מסתננים, ש-30,000 מתוכם מתגוררים בדרום תל אביב ו-7,000 באילת. שני שלישים מהמסתננים הגיעו מאריתריאה, ורבע - מסודן. הפרקליטות מצביעה על העלייה בפשיעה בקרב המסתננים, במיוחד בתל אביב, ועל כך שהיקלטותם בעבודה פגעה בראש ובראשונה בישראלים מן השכבות החלשות.
