"הזכות החוקתית לשוויון אין משמעה כי לעובד פלוני קיימת זכות להיות מועסק בתנאים זהים בהם מועסק עובד פלמוני. הבדלים בין עובדים - אף באותו מקום עבודה - בנוגע לשכר שהם משתכרים ולתנאי ההעסקה, הם הבדלים המותרים בשיטתנו המשפטית והכלכלית, ודאי כך היכן שהצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים הסכימו לכך". כך קובע (29.4.13) שופט בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה, אסף הראל.
הראל מוסיף: "הבדלי שכר כאלה בין דירוגים שונים הם לגיטימיים אף אם מדובר בעובדים המבצעים עבודות דומות. איסור על הבדלים כאלה בשכר ובתנאי ההעסקה קם רק היכן שבבסיס השוני האמור עומדים שיקולים פסולים של אפליה על-רקע מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, גיל, לאום וכו'".
הדברים נאמרו בהחלטת בית הדין לדחות את תביעתו דיאב סואעד, עובד מעבדה בבית החולים רמב"ם בחיפה, להשוות את תנאי העסקתו לאלו של עובדי מעבדה אשר מועסקים במדינה בתקן בדירוג הביוכימאים, המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות. סואעד מועסק בחוזה מיוחד, החוזה הקיבוצי לא חל עליו ובית הדין קובע שאין כל מקום לתביעתו.
הצדדים להסכם קיבוצי רשאים להחליט על מי יחול ועל מי לא, מדגיש הראל. "קבלת עתירתו של התובע תביא לפגיעה באוטונומיה המוקנית לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים לעצב את הוראות ההסכם הקיבוצי ביניהם. פגיעה שכזו באוטונומיה עשויה להביא בתורה לפגיעה במעמדם של הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, לרבות במעמדו של ארגון העובדים היציג. חופש ההתאגדות וחופש החוזים מביאים לכך שרק במקרים נדירים וחריגים הנוגעים לאפליה פסולה חמורה ואסורה הנוגדת את תקנת הציבור - כגון מטעמי גיל, מין, דת, לאום וכו' - יתערב בית הדין בתניותיו של הסכם קיבוצי", הוא אומר.
סואעד חויב בתשלום הוצאות בסך 8,000 שקל. סואעד יוצג בידי עו"ד ש' אלקלעי, המדינה יוצגה בידי ש' לוינסקי, וההסתדרות - בידי עוה"ד ר' שקד וא' שרם.