בעל מיליונר שהפר את התחייבותו לשלם לאשתו מאות אלפי דולרים אם יבקש להיפרד ממנה, תבע ממנה 1.8 מיליון שקל בטענה שגרמה לו נזקים. בית המשפט למשפחה קבע, כי האישה פעלה כדין בניסיון להגן על זכויותיה ודחה את התביעה.
בני הזוג חתמו בשנת 2000 על הסכם ממון, לפיו אם יבקש הבעל להיפרד - הוא יעביר לה מאות אלפי דולרים, בסכום שהלך ועלה בהתאם למספר שנות הקשר. עוד נקבע, כי גם אם רכושו של הבעל יאבד מערכו, תקבל האישה לכל הפחות 600,000 דולר אם במועד הפירוד יהיה לשניים ילד משותף. בינואר 2005, כאשר לבני הזוג כבר הייתה בת, הודיע הבעל על רצונו בפירוד.
הבעל לא העביר לאישה את הסכום המובטח. לטענתה, באותה עת היה לו רכוש בשווי 30 מיליון דולר, והוא הבריח מיליוני דולרים מחשבונם המשותף ערב הפירוד. לבקשת האישה, נתן בית המשפט בניו-יורק - שם התגוררו בני הזוג רוב הזמן - צו להקפאת 8 מיליון דולר מנכסי הבעל. בני הזוג התגרשו בבית הדין הרבני בישראל בשנת 2011.
הבעל תבע פיצוי של 1.8 מיליון שקל, בעיקר עקב הנזקים שנגרמו לו לטענתו בשל הקפאת רכושו, וכן בשל סירובה של האישה להתגרש. שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, נפתלי שילה, דחה את התביעה על כל מרכיביה.
שילה קובע, כי האישה פעלה כיאות להגן על זכויותיה, מאחר שהבעל הפר את ההתחייבות להעביר לה את אותם 600,000 דולר. הוא יכול היה לדעת בקלות רבה מהו הסכום אותו יש לקזז (לשיטתו) מתוך הסכום המובטח, ולהעביר את היתרה לאישה או לכל הפחות לנאמנות או לבית הדין הרבני. עוד אומר שילה, כי בכל מקרה - הפורום הנאות להגשת התביעה היה בית המשפט בניו-יורק, שם כאמור חיו בני הזוג. התביעה בישראל הוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות לפי החוק בניו-יורק ושלושה ימים בלבד לפני תום התקופה לפי החוק הישראלי, ושילה אומר שהדבר מוכיח שהבעל ידע עד כמה היא בעייתית.
עוד קובע שילה, כי לבעל גם לא מגיע פיצוי בשל העיכוב בגירושין. מאחר שבני הזוג התחתנו בנישואין אזרחיים, כבר פסק בית הדין הרבני שאם הדבר נעשה מבחירתם של בני הזוג (ולא בשל אילוץ הלכתי) - אין צורך בגט ודי בפסק דין. הבעל יכול היה להסתפק בהליך זה, שהוא מהיר וקל, אך הוא עצמו עיכב את הגט משום שסירב לשלם לאישה את כל המגיע לה.
הבעל חויב לשלם לאישה הוצאות בסך 75,000 שקל. את הבעל ייצגו עוה"ד יוסי בנקל ו
אלי כהן, ואת האישה - עוה"ד אדווין פרידמן ואברהם אינדורסקי.