|
1 |
|
| |
משטרה רמאית - מחדלי חקירה ותפירת תיקים לחפים הולך באותם נושאים: המשטרה כמו התביעה רואה את הצלחתה בהבאה לכמה שיותר הרשעות, על כן גם קנה המידה שלה לקידום חוקרים כמו של תובעים הוא שיעור ההרשעות שהביאו לו. כיון שריבוי ההרשעות היא מטרת העל של המשטרה יש להשיגן במהירות ובקלות כדי להתפנות להשגת הרשעות נוספות. אי לכך המשטרה כלל אינה מתעניינת בעובדות האמיתיות אם אינן עוזרות לה להרבות הרשעות אלא מעדיפה שקרים אם אלו מקדמים הרשעות. לפי מטרת המשטרה כאירגון נוהגים גם חוקריה. את החוקרים לא מטרידה השאלה אם החשוד ביצע עברה/פשע אלא איך ניתן יהיה להביא להרשעתו. האבחנה בין חוקר שיודע שחשוד אינו אשם אך מעונין להפלילו ולכן בודה ראיות, לבין חוקר שסבור שהחשוד אשם אך מוסיף ראיות שקריות כדי להיות בטוח בהפללתו, ברוב המקרים אינה עניינית. מה עוד שבדרך כלל אין למשטרה קצה חוט של מושג מה באמת התחולל אם בכלל התחולל. לחוקרים אין דעה, והם פשוט מעוניינים להפליל את מי שהכי קל להפליל. חוקרי משטרה מקבלים גיבוי מלא לשקריהם ומקודמים בשל כך. לגבי המשטרה אמת עובדתית ואוביקטיבית העומדת בפני עצמה ללא קשר להחלטתה אינה קיימת. לגבי המשטרה העובדות הן מה שהיא קובעת. על כן המשטרה אינה מוטרדת אם דיוחה אמת או שקר, פתיחת תיק לחשוד שעבר עברה או חשוד שהוא חף אינה מהוה שיקול. באתר הקודם של המשטרה פורסם שמטרת כל חקירה משטרתית היא כמובן –להביא להרשעת הנחקר , כך על פי ניסוח המשטרה. [באתר החדש הנוכחי זה כבר אינו מופיע - בעקבות גילוי פניה האמיתיות של המשטרה ברבים, היא מעסיקה על חשבוננו עשרות יועצי תדמית ויחסי ציבור והאתר החדש משדר סבר פנים יפות אל האזרח אך מסתיר את רוב המידע אודות המשטרה].
באותה המידה שהמשטרה אינה יודעת דבר טרם תלונה היא גם אינה יודעת דבר לאשורו לאחר התלונה לפני שיש לה מידע אמיתי. האדם הסביר עד כה לא חשד שבכל מקרה המשטרה תרצה להפלילו והוא לתומו סבר שהמשטרה היא מקום ההגינות והחוקיות, המשטרה גם דאגה להציג עצמה ככזאת לכן דוקא ההגונים נופלים בפח. באתר הקודם של המשטרה נכתב שנאמר לחוקרים לבדוק כיונים רבים באותה הדרך שבה מנסים למצא איזה מפתח הוא המתאים. המציאות שונה בתחליט. ההתיחסות לתלונה תלויה במידת הקושי או הקלות להפליל את החשוד. קורה ובתלונה עצמה או בהשלמתה מתגלות סתירות לעיתים עד כדי רמז עבה להונאה. ההתיחסות לאלו היא בהתאם לנלון: אם הינו תמים וקל להלחיץ אותו המשטרה מתעלמת מאי מהמנות התלונה ופועלת להפללת החשוד. כמו גם להפך אם התלונה מוצדקת ועקבית אך החשוד יודע איך להתנהג במשטרה ומה כדאי לו לומר והמשטרה אינה שאינה חוקרת והיא אינה מצליחה מלאכותית להלביש עליו פרטים מפלילים – היא מטילה דופי במתלונן.
מה שנקרא "חקירת אנשים" איננו אלא חקירה כיצד להכליל בכל מקרה פרטים המרשיעים את החשוד. לצורך כך המשטרה משתמשת בשיטות רבות שהבסיס שלהם הוא מראה הפוכה לשיטות לגילוי האמת למה שלומדים שחקירה אנשים צריכה להיות. על המשטרה לזמן את החשוד ללא כל דעות קדומות כפי שקורה כאשר בא אליה מתלונן. בחקירה תקנית שנועדה לגלות את העובדות לאשורן, בשלב ראשון יש להניח לנחקר לומר את דברו באופן חופשי ולא להפריע לו. לאחר שניתנה לו הזדמנות לספר את ספורו יש לתשאלו להשלמה והבהרה. השאלות צריכות להיות פתוחות לגמרי, כלומר שאלות שאין בהן ולו רמז להנחת יסוד, אין להתנות את הנחקר לכל כיון שהוא. מה שהמשטרה עושה בפועל הינו ההפך המוחלט. עוד לפני זימון החשוד החוקר בונה בקוים כלליים כעין טיוטה לתרחיש שהוא רוצה להלביש על הנחקר. "החקירה" הי |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
צרעה |
|
|
|
|
| |
|
מי שראה מקרוב את הרוחש והנעשה מאחורי הקלעים של מערכות המשפט ואכיפת החוק, לא אמור להיות מופתע מכול מחדל חדש ומכול מעשה נבלה חדש היוצא מתחת ידיהם של בכירי המערכות האלה ועוזריהם. זה מכבר לא מדובר ב-"תפוח רקוב" אחד או שניים או שלושה פה-ושם ("פה-ושם" זה במשטרה, בפרקליטות ובקרב השופטים; מדובר בכמה וכמה וכמה תפוחים רקובים בכול אאחד ואחד מהמוסדות האלה. |
 זה "רק" מקרה פרטי... |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עידןסובול |
|
|
|
|
| |
|
המצב חמור בהרבה מקיומם של תפוחים רקובים כמה או הרבה. אלו הן שיטות מלמעלה של המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט. אגב תגמולים, נכון שהכסף מהקנסות הולך לעוצר ולא למשטרה אבל שוטרים כן כ ן מתוגמלים על רישום דו"חות. שוטרים כן מתוגמלים על תפירת תיקים. בפרקליטות יש שכר בסיסי נמוך ועל הופעה בבית משפט מקבלים תוספות יותר רציניות, אז םרקליטים ימצאו שהחשוד זכאי או יכתבו כתב תביעה?? לשופטים אסור לבטל משפט ובעזרת הביינישית אסור להם גם לבטל סעיפי אישום!! ובכלל הם פוחדים לזכות, צריך בשביל זה אומץ מיוחד! זו שיטה מערכתית! |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרעה |
|
|
2 |
|
| |
. "החקירה" היא איך יוכל להתאים מתוך דברי הנחקר, ואם לא יצליח אז תוך הוספת פרטים שלא נאמרו עדות כדי להפללתו. החוקר אינו מניח לחשוד לדבר, כאשר הוא מרגיש שהחשוד מתחיל לומר דבר מה שפועל לטובתו הוא משסעו בגסות, מציג שאלות שקובעות נחרצות "עובדות" שהוא החליט עליהן. אם נענה בשלילה הוא מתיש את הנחקר בחזרה על אותן קביעות ואינו נלאה מלחזור עליהן. אם הנחקר ביאושו ממשיך מתוך תקוה שיסביר וכך יוכיח, החוקר כבר מכליל את קביעותיו ומתעלם מכל מה שאינו מתאים. חוקרי משטרה יודעים גם להסתיר את מעשיהם הם משנים את סדר התיעוד למשל השאלות המתנות שהוצגו בעת עדות הנחקר נרשמות בסוף בשלב השאלות ובודים את התשובה שרצו לקבל.
המתואר אינו רק לגבי פשעים חמורים שמצפים מהמשטרה שתגלה, אלא כל עברה שהיא בין שנעשתה ובין אם לאו כשהמטרה המקודשת היא להביא לכמה שיותר הרשעות . הרמאויות האלו שבחקירות המוטות והמגמתיות אינן נחשפות המשטרה בנתה לעצמה נוהלים אשר מסתירים. הפרקליטות ובית המשפט אחריהם משלימים את מלאכת ההסתרה המגמתית. בשל העקרון המקודש של סופיות הדיון, עוד קודם לכן לפני תחילת הדיון מרגע שיש כתב אישום אף גורם אחר לא יחקור! כך שקרים אינם נחשפים.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרעה |
|