העידכון של אחד מהמדריכים החשובים ביותר בתחום הרפואה המנטלית, המוכר כתנ"ך של הפסיכיאטריה - נחשף לראשונה.
המחלוקות והביקורות אפפו את העבודה על הגרסה החמישית של המדריך האבחנתי והססטטיסטי להפרעות מנטליות (DSM-5). המבקרים טענו כי ספר החוקים הפך התנהגויות נורמליות, כמו אבל או התפרצויות זעם בגיל הילדות, למחלות מנטליות.
השימוש בספר נעשה בעיקר בארצות הברית, אך הוא משפיע על העולם כולו. העידכון הוא הראשון שנעשה מאז 1994. מומחים מתחום הבריאות המנטלית נעזרו לצורך כך בהתפתחויות המדעיות העדכניות ביותר כדי לעדכן את הדרכים לאבחון הפרעות מנטליות.
השינויים הוצגו בכינוס של איגוד הפסיכיאטריה האמריקני (APA).
חסר השפעה במדריך העדכני ישנן קטגוריות חדשות כולל הפרעת אכילה כפייתית (binge eating disorder), הפרעת disruptive mood dysregulation (ילדים עצבניים עם מצב רוח ריגזוני והתפרצויות לפחות שלוש פעמים בשבוע, הן בבית והן בבית הספר ושנגרמות מגירוי מינורי) והפרעת אגירה (hoarding disorder).
במקביל, תסמונת אספרגר היא אחד מארבעה מצבים נפרדים שהפכו כעת למצב אחד המכונה הפרעה בספקטרום האוטיזם (ASD .(ASD כוללת כעת אוטיזם, הפרעת אספרגר, הפרעת מצב רוח בגיל הילדות והפרעה התפתחותית מקיפה ומורחבת שלא הוגדרה עד כה.
התסמינים העיקריים של ASD הם קושי בתקשורת חברתית ובאינטראקציה חברתית והתנהגות חוזרת על עצמה.
לפרסום לא תהיה השפעה על דרך האבחון במדינות שונות המשתמשות בקווים המנחים של ארגון הבריאות העולמי.
מספר גדול של חולים מנטליים הגדרתה של הפרעת היפראקטיביות, קשב וריכוז (ADHD) שונתה כדי להדגיש כי היא יכולה להשפיע גם בגיל הבגרות.
המבקרים טוענים, בין היתר, כי המדריך החדש יוריד את הסף לאבחונים רבים ויעלה את מספר האנשים באוכלוסיה הכללית שיוגדרו כמי שסובלים ממחלה מנטלית. לדוגמה, אבל "נורמלי" יסווג כעת כהפרעת דיכאון והתפרצויות זעם בגיל הילדות יהיו תסמין להפרעת מצב רוח.
כמו-כן, טווח רחב ביותר של התנהגויות, בדרך כלל אלו המלוות אותנו כשאנו מנסים לקבל החלטות לקראת שנה חדשה, יהפכו גם כן למחלות מנטליות. אכילה מוגזמת תהפוך להפרעת אכילה כפייתית והקטגוריה של התנהגויות ממכרות תהיה הכותרת תחתיה יופיעו "הפרעות" כמו התמכרות לאינטרנט או לסקס.
ביקורת נוספת נשמעה גם על הדרך בה ה-DSM-5 מסווג מחלות על בסיס תסמינים. ישנם מאמצים לרתום את ההתקדמות בתחום הגנטיקה והמדע הנוירולוגי כדי לאבחן אנשים על בסיס הגורם ולא על בסיס תסמיני המחלה.
חסר תוקף מי שעומד בראש המוסד הלאומי האמריקני לבריאות מנטלית אמר כי ה-DSM חסר כל תוקף. ד"ר תומס אינסל העלה בלוג בו כתב "שלא כמו ההגדרות שלנו למחלות לב איסכמית, ללימפומה, או לאיידס, האבחונים על-פי ה-DSM מבוססים על קונצנזוס לגבי קבוצות של תסמינים רפואיים, ולא על מדידות מעבדתיות אובייקטיביות".
"במונחים של רפואה", לדבריו, "השינוי הוא שווה-ערך ליצירת מערכת אבחנתית על בסיס אופי כאב החזה או איכות חום גופו של החולה".
בתחומים מסוימים, ההבחנה בין ההפרעות הולכת ונעשית צרה. אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז, הפרעה בי-פולרית, הפרעת דיכאון וסכיזופרניה כולן מסווגות כהפרעות נפרדות על בסיס התסמינים.
יחד עם זאת, מחקר שפורסם בחודש פברואר בכתב העת המדעי "Lancet" הראה כי כל חמש ההפרעות חולקות מספר גורמי סיכון גנטיים.
יו"ר כוח המשימה של DSM-5, ד"ר דייוויד קופפר, אמר כי השינויים של המדריך יעזרו לרופאים לזהות בצורה מדויקת יותר הפרעות מנטליות ולשפר את האבחון במקביל על שמירה ותחזוק הטיפול הנכון. הציפייה היא שהשינויים יעזרו לרופאים לתת לחולים שירות טוב יותר ולהעמיק את ההבנה של הפרעות אלו על בסיס מחקרים חדשים.
