יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר מבטיח "שינוי מהפכני" בבורסה בעקבות המלצות שתגבש ועדה ציבורית שהקים להקל ברגולציה ולעצור את התייבשות הבורסה. דבריו נאמרים על-רקע הביקורת החריפה נגד הרגולציה בישראל.
"באתי בלי שכפ"ץ, ואני מאד מוטרד ממה שקורה", אמר האוזר בוועידת שוק ההון של "
גלובס" ו-BDO זיו האפט 2013.
האוזר שוחח עם
חגי גולן, העורך הראשי של "גלובס", ואמר כי "הבורסה היא אחד ממנופי הצמיחה החשובים ביותר". הוא התייחס לדבריה של מנכ"לית הבורסה אסתר לבנון ואמר: "אי-אפשר לדבר על 'להיות או לחדול', חובה עלינו להיות. הוקמה ועדה ציבורית שאני תולה בה תקוות רבות ואנחנו הולכים לעבור שינוי מהפכני. כל מי ששייך לתעשיה, כולל הרגולטורים, יידרש לקבל החלטות שמשנות את התפיסה - אנחנו צריכים שוק הון שהוא דינאמי".
האוזר הוסיף כי "אנחנו צריכים להפוך כל אבן שניתן להפוך, לחשוב מחוץ לקופסה. צריך לדבר על רמות מסחר, על הנגשה של חברות למשקיעים זרים, לחשוב על איך אנחנו מוזילים עלויות, איך אנחנו מביאים מוצרים חדשים, איך מביאים שפת דיווח אחרת ואיך מגדילים את היצע החברות. אם לא נעשה זאת, באמת יהיה מצב של להיות או לחדול".
באשר לשאלה האם הרגולציה "חונקת" את החברות בבורסה, השיב האוזר: "אני רוצה להתמקד בעיקר במה שאנחנו עושים, כי כאשר מדברים על רגולציה, אם היו פורטים את הסוגיה לפרטים, הייתם מגלים שהמצב לא אחיד. אני מאמין בוודאות רגולטורית. ברשות הוצאנו תוכנית לגבי מה אנחנו הולכים לעשות ב-3-4 השנים הקרובות, עם לוח זמנים. בעצם, יש לנו תוכנית מאד מובנית. עלינו להיות מאד מתונים בהחלת רגולציה חדשה, ובכל זאת - מספר החברות בבורסה בישראל ביחס לכמות התושבים הוא במקום הראשון בעולם".
"אשתי אמרה לי שאין לי סיכוי למצוא עבודה במקום אחר" האוזר התייחס גם לסוגיית הסדרי החוב ואמר שהוא "מבין את הזעם והתסכול כלפי נושא הסדרי החוב. רק בשנה האחרונה היו כמעט 30 הסדרי חוב, ומדברים על סדר גודל של 750 מיליארד שקל בהסדרים. אנחנו מאד מוטרדים. כולם צריכים להיות שותפים לטיפול בתופעה הזו. גם המשקיעים, גם המוסדיים, גם החברות וגם הרגולטור. חלק מהסדרי החוב הנוכחיים מגיעים מהנפקות שהיו לפני שנים".
האוזר ציין כי לאור האופן שבו מעניקים היום אשראי, בעקבות הלקחים שהופקו, הוא "מאמין שכמות הסדרי החוב תצטמצם". מנגד, הבהיר כי "הסדרי חוב הינם חלק מהתהליך העסקי שקורה בחברות. אנחנו צריכים לדאוג שהיקף הפגיעה במשקיעים יצטמצם ככל הניתן".
באשר לשאלה אם יש "עליהום" על הטייקונים, אמר האוזר כי "אני חושב שהיו מינופים גבוהים מאד שלעיתים גרמו לכך שהסיכונים שנטלו בעלי השליטה גבוהים ולאו-דווקא לטובתם של המשקיעים. אני חושב שזה גם חובתם של המשקיעים להעריך את הסיכון, אבל כיום יש כלים לתמחר את הסיכונים באמצעות כלים טובים יותר".
האוזר ביקר את המשקיעים המוסדיים כשאמר: "על המוסדיים מוטלת החובה להעריך את הסיכונים כפי שנדרש מהם, למרות שהם מחפשים מקומות להשקיע בסביבה של ריביות נמוכות והרבה אשראי. אני חושב שלעיתים ראינו תשואות על איגרות חוב שלא משקפות את הסיכונים האמיתיים".
באשר להסדר החוב שלא מומש בין בנק לאומי לאי.די.בי אמר האוזר: "אני חושב שהמקרים האלה ואחרים מעידים על כך שעלינו להיות מאד מאד זהירים. אם יש איפה ואיפה בהתייחסות בין משקיע קטן לבין משקיע גדול או חברה, צריך לבדוק את זה - אבל מעבר לכך, זו פעולה לגיטימית".
כשנשאל האוזר על חקירות הרשות את אי.די.בי ומנכ"ל פסגות לשעבר,
רועי ורמוס, אמר: "אנחנו לא מתייחסים לדברים האלה, לפני שיש תוצאות. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי ששוק ההון יהיה נקי, ומה שקורה בישראל לא שונה ממה שקורה בעולם".
בהתייחס לריבוי הרגולטורים, אמר כי "בישראל יש 3 רגולטורים. את בנק ישראל ואגף שוק ההון, מעניין אותם יציבות. מה שמנחה את רשות ני"ע זה גילוי - ולכן, לא יכול להיות שיהיה רגולטור-על. רגולטור-על אחד, זה דווקא סכנה. כיום שלושת הרגולטורים מתואמים יותר מאי-פעם".
לבסוף, נשאל האוזר האם גם הוא מתכוון לעבור לעבוד באחת החברות הגדולות אחרי שיסיים את תפקידו ברשות, במשרה מפקנת כפי שקיבלו קודמיו בתפקיד, והשיב: "אשתי אמרה לי שאין לי סיכוי למצוא עבודה במקום אחר. אני לא מתכנן לעבור, יש לי עוד שנים רבות ברשות ני"ע, זה ממש לא עומד על הפרק".
