המשטרה היא שהחליטה להחזיר לאיתמר אלון את נשקו בשנת 2011. זאת, בניגוד לטענה לפיה בית משפט השלום בבאר שבע הוא שהחליט על כך. על-פי החשד, אלון ביצע את ארבעת מעשי הרצח בבנק בבאר שבע באותו אקדח.
בדיון שהתקיים בפני השופטת שרה חביב ב-8.8.11 אמר נציג המשטרה: "למשיב קיים תיק בגין עבירות של גרימת נזק לרכוש של השכן שלו והכשלת שוטר. הוא הובא בפני קצין החקירות בתחנה ולאחר שהקצין עיין בתיק החקירה ושוחח עם החשוד, הוא סבר כי קיימת מסוכנות מצידו של המשיב כלפי הוריו ולאור העובדה שהוא מחזיק נשק ברשותו, החליט לתפוס את הנשק מידיו. עמדתנו היא שאין מקום להחזיר את הנשק, לפחות עד שיתבררו כל הנסיבות, בין היתר, בדיקת המסוכנות של העורר כלפי הוריו".
אלון ביקש להורות על השבת נשקו. הוא טען, כי בשירותו הביטחוני "ביצעתי דברים בשם הציבור, מדינת ישראל, מעשים חמורים ביותר מבחינת הצד השני של המחבלים. במידה וייוודע להם שאני לא נושא נשק, יש משמעות טרמינלית. המשמעות היא
טרמינלית, אם יוודע למשפחות הנוגעים לעניין שאני לא חמוש, הפגיעה בי היא על סף הודאי, ולכן אני מבקש להחזיר לי את הנשק על-מנת לאבטח את עצמי ברמה האישית".
בהחלטתה קבעה חביב: "אמנם, מוסמך קצין משטרה להורות על הפקדת נשק כתנאי מתנאי שחרורו של חשוד בעבירת אלימות, אלא שהחשש בתיק זה והחשד לאלימות לא נחקרו. המבקש נחקר בגין עבירות אחרות כלפי שכנו, ולא כלפי הוריו". לאור זאת, "ולשם הזהירות בלבד", קבעה חביב דיון נוסף ל-10.8.11 והורתה לאלון להתייצב לחקירה נוספת במשטרה לפני כן.
בעקבות חקירה זו הודיע לבית המשפט רס"מ שלמה יפרח, היועץ המשפטי של תחנת באר שבע: "בסיום חקירתו של המערר [כך במקור] הוחלט על-ידי המשיבה להשיב לו את נשקו". לאור זאת, ביטלה חביב את הדיון הבא.
