לאקונה בחוק גרמה לכך שעובד בחברה שניתן לה רישיון מיוחד להחזיק נשק ואשר נשללה ממנו זכות זו לא מצא כתובת לערער על ההחלטה ו'נזרק' מהמשטרה למשרד לביטחון פנים ולהפך. כך עולה מדוח נציבות תלונות הציבור לשנת 2012 המתפרסם היום (ד', 22.5.13).
המתלונן המדובר עובד בחברה שניתן לה רישיון מיוחד להחזיק כלי ירייה להגנת החברה ועובדיה. לפי החוק, רשאי בעל הרישיון המיוחד לתת לעובד לשאת נשק להגנת המפעל שבו הוא עובד, ובלבד שהמשטרה אישרה את נשיאת הנשק בידי אותו עובד.
המתלונן קבל על שפקיד רישוי נשק באגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים הודיע לחברה שבה הוא מועסק, כי עקב התנגדות המשטרה הוא אינו רשאי עוד לשאת נשק ארגוני, וכי לא ניתנה לו אפשרות לטעון נגד החלטת המשטרה.
בתגובה על התלונה מסר המשרד לביטחון פנים כי בשונה ממתן רישיון פרטי להחזקת כלי נשק, כשמדובר בנשק ארגוני בעל הרישיון המיוחד הוא שאחראי למתן הרשאה לעובדיו לנשיאת הנשק. לפיכך, תפקידו של האגף בתחום זה הוא רק להעביר למשטרה לבדיקה את רשימת העובדים שבעל הרישיון המיוחד מעוניין כי יישאו נשק ארגוני, ולהעביר לבעל הרישיון המיוחד את תגובת המשטרה על הרשימה. נוכח האמור סבור האגף כי הוא אינו יכול לשמש כתובת להשגה על ההחלטה שלא לתת לעובד פלוני הרשאה לשאת נשק ארגוני.
המשטרה מסרה כי אף היא אינה יכולה לשמש כתובת להשגה כזו, שכן האגף הוא שאחראי להליכי הרישוי; לה אין קשר ישיר עם בעל הרישיון המיוחד או עם העובד, וסמכותה בנושא מסתכמת בהמלצה אם לתת לעובד הרשאה לשאת נשק ארגוני אם לאו.
נציב תלונות הציבור, השופט (בדימ.)
יוסף שפירא, כתב בדוח כי בירור התלונה העלה אפוא כי הן האגף והן המשטרה אינם רואים עצמם כגוף המתאים לדון בהשגה של עובד על שלא ניתן לו רישיון לשאת נשק ארגוני, אולם עמדתה של נציבות תלונות הציבור הייתה כי אי-מתן זכות לעובד להשיג על ההחלטה שלא להעמיד לרשותו נשק ארגוני עלול לפגוע ביכולתו לעסוק לפרנסתו בעבודות שמירה, ולכן חשוב ביותר לאפשר לו לטעון נגד ההחלטה.
"הנציבות הביאה את עמדתה לידיעת המשרד לביטחון הפנים, ובעקבות כך הודיע המשרד כי יאפשר קיומו של הליך השגה: עובד שנקבע כי אינו רשאי לשאת נשק ארגוני יוכל להשיג על ההחלטה לפני המשטרה", ציין.
בעניינו של המתלונן, אגב, הוחלט להסיר את ההתנגדות למתן הרישיון, והודעה על כך נשלחה לבעל החברה שבה הוא מועסק.
