היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, מכריז (יום ב', 27.5.13) שכתבי אישום יוגשו רק אם יהיה סיכוי סביר להרשעה ולא יתן לגלגל את האחריות על בית המשפט. לדבריו, הוא יעשה זאת גם לנוכח ביקורת הנשמעת על החלטותיו - בין אם היא עניינית ובין אם במקרים רבים היא אינה ראייתית.
בהתייחסו לפרשת ליברמן אמר וינשטיין, כי הוא בחן את הראיות בצורה מדוקדקת, והוא החליט שלא קיים סיכוי סביר להרשעה בפרשה העיקרית - פרשת החברות. "היכן שאין ראיות וסופו של התיק בזיכוי - לא יוגש כתב אישום. אני יודע לזהות תיק של זיכוי כאשר אני פוגש כזה", אמר. "סגירת תיק אינה עניין של אומץ אלא של חובה פשוטה. בהעדרו של סיכוי להרשעה - חובתי שלא להגישו. זוהי חובתי וממנה לא אתחמק, ותהיינה דעות של אחרים אשר תהיינה".
לדעת וינשטיין, יש לשים לב לשתי קביעות של השופט
מישאל חשין. האחת: "היועץ המשפטי לממשלה אדם טוב הוא". השנייה: "במאבק לטיהור השלטון משחיתות יש להישמר מן הרחמים". לדברי וינשטיין, חולשה במאבק בשחיתות טומנת בחובה סכנות רבות, כולל יצירת תחושה בציבור לפיה לא הכל שווים בפני החוק, "ואין לך רעה גדולה מזו". וינשטיין הדגיש, כי אין להקל ואין להחמיר עם נבחר ציבור יותר מאשר עם כל אדם אחר, ויש לבחון את חומר הראיות נגדם לפי הכללים הרגילים. וינשטיין ציין, כי על-פי הפסיקה יש לנקוט זהירות והקפדה בהחלטה על העמדתם לדין של אנשי ציבור, אך הדגיש שלא מדובר בסטנדרט נפרד.
עוד התייחס וינשטיין לתפקידו של הייעוץ המשפטי ומה שמכונה "שלטון הפקידות". לדבריו, לייעוץ המשפטי יש שני תפקידים: לסייע ביישום מדיניות הדרג הנבחר ולהבטיח שפעילותם תהיה במסגרת החוק. "בלא התקינות אין ערך למשילות. תפקידנו לוודא שמערכות השלטון פועלות תוך שמירה קפדנית על זכויות אדם, תקינות ושוויון, הניצבים בבסיס המשילות", אמר. "לכן לא נתתי את ידי ליוזמות שהיו עלולות להביא להחלשת מערך הייעוץ המשפטי ולא אסטה מדרכי".
וינשטיין הביע התנגדות להצעה לפיה ינקבו היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה באחוזי ההצלחה המשפטית של המדיניות המוצעת, באומרו שהמשפט אינו מדע מדויק. לדבריו, על היועץ המשפטי להסביר מדוע הדרך שנבחרה בעייתית ולהציע דרכים חילופיות. "עליו לומר מתי מעשה מסוים אסור, מתי הוא מותר ומתי יש סיכון משפטי שיש לקחת בחשבון", אמר. "יש מקום לשפר את מערך הייעוץ המשפטי, אך באופן שישמר את מעמד היועץ המשפטי של המשרד ולא יפגע בו".