ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, דנה אתמול (ד', 29.5.13) בנושא החזקת אסירים בתנאי הפרדה. בדיון השתתפו נציגי השב"ס, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, הסנגוריה הציבורית ונציגים נוספים.
את הדיון פתחה יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב: "ברור לחלוטין שמי שעבר עבירה צריך להיענש עליה. השאלה היא האם הענישה היא שלילת החירות של האדם ושיקומו והחזרתו לחיים כאזרח אחר, תורם לחברה, או שהתפקיד שלנו הוא רק ענישה. אסיר בהפרדה הוא אסיר שמוחזק 23 שעות ביממה בתא, לבד, מנותק מאסירים אחרים ולא מקבל פעילות שיקום וטיפול. זה עונש קשה מנשוא".
110 אסירים מוחזקים בהפרדה נציגי השב"ס, תג"ד שמעון בר גור והיועץ המשפטי, תג"ד אהוד הלוי, ציינו כי בשירות בתי הסוהר כ-20,000 מוחזקים כרגע במשמורת, מתוכם 110 אסירים בהפרדה. 9 מתוכם קטינים ואין נשים. עד חצי שנת מאסר, הסמכות להפרדה היא בידי שב"ס ומעל חצי שנה ההחלטה היא של בית המשפט. בשנה האחרונה הייתה התערבות אחת של בית המשפט ובדרך כלל בית המשפט מקבל את החלטות השב"ס.
הלוי הוסיף ואמר: "קיימות שש עילות להכניס להפרדה: בטחון המדינה, ביטחון בית הסוהר, שמירה על שלומם של האסיר או אסירים אחרים, מניעת פגיעה ממשית באורח החיים בבית הסוהר, מניעת אלימות, לעניין קטינים - טובתו של הקטין. בסופו של דבר, מטרת ההפרדה היא מניעה ולא ענישה".
נציגת הסנגוריה הציבורית, עו"ד גליה ניצני, התנגדה בחריפות לדברי השב"ס ואמרה: "יש לי הרגשה שאנו חיים בעולמות נפרדים מהשב"ס. הדברים שאנחנו ראינו שונים לחלוטין. אנחנו נתקלנו בתדירות גבוהה מאוד באסירים נפגעי נפש שיושבים בהפרדה. הטענה שלנו בדוח, אותו ביססנו על ביקורים במרבית אגפי ההפרדה, היא שננקטת מדיניות מופרזת המתבטאת במספר הרב של אסירי הפרדה, באי-מציאת אלטרנטיבות להפרדה, אני שואלת למה שירות בתי הסוהר לא עושה חשיבה יזומה לאלטרנטיבות? אחרי זמן כה ארוך בהפרדה - 19 או 24 שנים, אסיר לא רוצה לצאת מהפרדה וזה אסיר שצריך להשתלב בחברה לאחר שחרורו".
בתגובה לתנאים הקשים בתאים, אותם תיארה עו"ד ניצני, ענה נציג השב"ס, תג"ד שמעון בר גור: "לשירות בתי הסוהר יש כל מיני מתקנים, זו המציאות בה אנו חיים. שירות בתי הסוהר במשך כל שנה משפץ אגפים מתקציבו. יש גם אגפי הפרדה שהתנאים שלהם סבירים ומעל לסבירים. יש אומנם תאים שצריך לשפץ אבל זו המציאות גם באגפים הרגילים". ח"כ רגב ענתה לו: "כמו שזה נראה היום, בעיניי, ההפרדה נועדה רק לענישה ולעשות לכם שקט בבית הסוהר".
נציגת לשכת עורכי הדין, עו"ד רחלה אראל, אמרה: "אנו נמצאים במצב שבו היועץ המשפטי, משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים הסירו ידיהם מביקורת על השב"ס. מדוע בתי המשפט מקבלים כחותמת גומי את המלצת השב"ס? אסיר בהפרדה לא יכול לזעוק באמת. בתי משפט האריכו גם הפרדה מבלי לראות את האסיר - חותמת גומי, פשוטו כמשמעו. אני מקווה שהדיון הזה יוביל לתיקון פקודת נציבות שב"ס כך שיעלה בקנה אחד עם חקיקה שאתם קבעתם בדבר שמירה על זכויות אדם. אני ממליצה לתקן ולנטרל את נזקי ההפרדה".
"תקיפה בלתי מוצדקת של המשרד" ח"כ דוד צור הסכים כי הבעיה טמונה בפיקוח על השב"ס: "זה דיון חשוב שמאיר פינה אחת קטנה אבל אפלה. אני חושב שיש כאן בעיה אמיתית של פיקוח של כולם. איך אירוע כזה, שאסיר יושב כבול ארבעה-חמישה חודשים אסיר לא מקבל תהודה במשטרה? הנוהל שבו יש הופעה במעמד צד אחד צריך להשתנות. בית המשפט חייב לדעתי לפחות ליידע את הסנגוריה הציבורית לפני כל הליך כזה".
יואל הדר, היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, הגיב לדברים הקשים: "יש פה תקיפה בלתי מוצדקת על המשרד. למשרד אלפי פעילויות בכל מיני מישורים שקשורים לביטחון הציבור. יש אזורים מסוימים שאנו מטפלים בצורה רחבה ולא פרטנית, מחוסר יכולת. יש לנו סדרי עדיפויות שלנו. עם זאת, עשינו הרבה תיקוני חקיקה על-מנת לשפר את תנאי האסירים והתנאים אכן שופרו".
לתקן בחקיקה ראשית כיבוד זכויות האדם במקרה של הפרדה לסיכום הדיון אמרה ח"כ מירי רגב: "אני יוצאת מהדיון מזועזעת ומודאגת מאוד. נתנו לשב"ס מרחב אחראיות גדול ורחב מאוד והוא עושה בזה שימוש נרחב, לא מידתי, מופרז, ואנחנו צריכים לרסן את כוחו של השב"ס. לא יכול להיות מצב שאדם יוצא מהפרדה אלים או משוגע יותר. אני מודיעה לכם - תבדקו היום למה הקטינים האלו נמצאים בהפרדה. קטינים שיושבים בהפרדה זה דבר נורא ואיום. אני רוצה נתונים מדויקים בעוד שבועיים.
"נקיים ועדה חסויה ובה נקבל את כל השמות והסיבות מדוע הם בהפרדה. אני מבקשת לדעת כמה אסירים לוקחים כדורים. אני מבקשת לצאת בהנחיה שכל פעם שפונים לבית המשפט להארכת הפרדה יהיה נציג של הסנגוריה. אני דורשת שלא יהיה מצב שקטין בן 14 יושב חצי שנה בהפרדה ואין מי שיסנגר עליו. אני מבקשת שהיועצת המשפטית של הוועדה תביא תיקון לחקיקה ראשית שתדאג לכיבוד זכויות האדם במקרה של הפרדה. שהיועץ המשפטי ינסח יחד עם השב"ס פקודה שתתאים לחקיקה הראשית ולסעיף 11ב. חוק בתי הסוהר קובע שצריך להחזיק אסירים בתנאים הולמים וגם לשקמם. לכן פקודת הנציבות צריכה להתאים לחקיקה הראשית. אני מבקשת לקיים דיון על אסירים ביטחוניים וכן שמידי חצי שנה ידווחו בוועדה כמה מוחזקים בהפרדה תוך כדי פילוח נתונים".
המפכ"ל: היכן הקריאות לחיזוק משטרת ישראל המפכ"ל הגיב לביקורת שהוטחה על המשטרה בוועדת הפנים ואמר: "רק בשבוע האחרון, אנו עדים לשורה של פעולות מבצעיות ופרשיות חקירה איכותיות בכלל המחוזות, שהביאו למעצר של עשרות חשודים בעבירות פשיעה חמורה בתחום הסמים, אמל"ח ורכוש. סך הכל אני מדבר על כ-90 עצורים וחילוט של רכוש רב. מדובר בפעילות אכיפה ענפה ומתוחכמת למעצר של גורמי פשיעה בכירים. וזו התשובה הניצחת למי שמעלה טענות מטענות שונות על מעצרי שווא שמבצעת משטרת ישראל, לכאורה, תוך הפרת זכויות. ניתן היה לצפות לקריאות דווקא הפוכות, לחיזוק משטרת ישראל, לתוספת של שוטרים ואמצעים על-מנת שיהיו פרוסים בשטח ויחזקו את תחושת הביטחון של האזרח, שזכאי להגנה על שלומו האישי ועל רכושו".
