נעם נאור, בן שלוש, נפל מחלון ביתו שבקומה הרביעית לקומה שנייה, ולאחר שנאבקו על חייו רופאים בבית-החולים שיבא, נקבע אצלו מוות מוחי ואחת מכליותיו נתרמה לילד פלשתיני בן 10 מאזור בית לחם.
בבדיקות התאמת הרקמות נמצא רק ילד בן שלוש, אחד מרשימת ההמתנה הארצית שהכליה מתאימה לו. השתלת כליה מילד בגיל שלוש איננה יכולה להתאים לאדם מבוגר שמשקלו מעל 40-30 ק"ג. ולכן לא ניתן היה להשתיל את הכליה השנייה במבוגר, והמשמעות היא שלא ניתן להשתיל את הכליה השנייה בכלל.
מאחר שבבית-החולים שערי צדק מטופל בדיאליזה ילד פלשתיני כבר שבע שנים שאף אחד מבני משפחתו לא נמצא מתאים לתרום לו כליה, הועלתה האפשרות לתת לו את הכליה השנייה מנעם.
המרכז להשתלות פנה להוריו של נעם, שכבר הספיקו לחזור לביתם לאחר הלוויה ולהתחיל בשבעה, באם הם מסכימים שהכליה תושתל בילד שאינו תושב ישראל, בילד פלשתיני.
ההורים החליטו שהם רוצים לעזור לכל ילד שיוכל להפסיק את טיפולי הדיאליזה, ולא משנה מהיכן הוא או מה מוצאו. משפחתו התייעצה עם רבנים שתמכו בהחלטתם לתרום את כליותיו של נעם. שרית ואבי, הוריו של נעם: "לא חשוב מי יקבל את הכליות, העיקר שעוד ילדים לא יצטרכו להמשיך בדיאליזה".
ניתוח השתלת הכליה בילד הפלשתיני בוצע במרכז שניידר לרפואת ילדים. הילד מתאושש ביחידה לטיפול נמרץ בשניידר ומצבו מוגדר יציב.
את ניתוח ההשתלה ביצע צוות מערך ההשתלות בשניידר, בראשות פרופ' איתן מור: ד"ר סיגל אייזנר, רופאה בכירה במערך ההשתלות במרכזים הרפואיים שניידר ובילינסון וד"ר עומר גוגיה, רופא כירורג בשניידר, והרופא המרדים ד"ר משולם בכר.
לאחר הניתוח הועבר הילד לטיפול ביחידה לטיפול נמרץ בראשותו של ד"ר טומי שינפלד. את המעקב אחר הילד מבצע צוות המכון לנפרולוגיה בראשות ד"ר מרים דוידוביץ. את תיאום ההשתלה ביצעה מתאמת המושתלים, האחות רחל ברגרין.
אביו של הילד המושתל אמר בהתרגשות, כי אין מילים בפיו להודות למשפחת התורם, ולאחר שנים רבות של המתנה להשתלה, קיבל ילדו חיים חדשים.
שרת הבריאות,
יעל גרמן, אמרה: "בעיניי, הוריו של נעם הם אנשים אצילים ומעוררי השראה לכולנו. דווקא ברגעים הכי קשים בחייהם - הם התעלו מעל כל רגש שהוא, וקיבלו החלטה לא פשוטה: במותו לצוות את חייו לילד פלשתיני. התרומה שלהם מהווה מקור לגאווה ודוגמה לאנושיות ולטוב לב".
