לאור התחייבות מפורשת של הנהלת חברת החשמל וועד העובדים אישרה (יום ג', 4.6.13) ועדת הכספים, מתן ערבות מדינה בסך 2.4 מיליארד
שקל לחברה, כדי לאפשר לה לשמור על דירוג האשראי שלה ולגייס כספים בשווקים בארץ ובעולם, בעלויות מימון נמוכות יחסית.
הערבות אושרה לאחר שב-2012 אישרה ועדת הכספים חמש ערבויות מדינה לחברת החשמל בסך כולל של 8.9 מיליארד שקל.
סגן בכיר לחשבת הכללית ומנהל חטיבת המימון באור, יהלי רוטנברג, אמר בוועדה כי מ-2011 חלה ירידה באספקת הגז ממצרים וגם ממאגר תמר ונדרש שימוש בדלקים יקרים. לדבריו, מהות מתן ערבויות מדינה משמעותה אי-עליית התעריף לצרכנים ונטילת חלק משמעותי מעלויות המימון על-ידי המדינה. "ב-2012 החברה נקלעה למשבר תזרימי חמור מאוד, עד כדי הורדת דירוג האשראי ואף הורדה אפשרית של דירוג המדינה. אם הערבות לא תאושר זה ישפיע על מחירי החשמל לצרכן ועל כל המחירים במשק", אמר. "החברה מתקשה לגייס כספים בשוק ולכן המדינה התערבה. הפסקת השימוש בדלקים יקרים ב-2014 עם הגעת הגז ועם צעדי התייעלות פיננסית שהחברה החלה לבצע, ויאפשרו לה להגיע לאיזון ולמחזר ערבויות שפוקעות לקראת 2014. הערבות זה נטילת סיכון שמאפשר לחברה לגייס כסף בעלויות מימון נמוכות יחסית ובמסגרת הזאת, זו הערבות האחרונה לחברת החשמל".
יו"ר חברת החשמל,
יפתח רון-טל, התחייב בפני הוועדה על התנעת תהליך להבראת החברה: "סך כל החובות שלנו עומדים על 71 מיליארד שקל. הדירקטוריון החליט ב-2009 להוריד את החוב ובכל שנה הורדנו 3 מיליארד שקל, אך ב-2011 הפסיק להגיע גז מצרי ועלו דרסטית עלויות הדלקים. ההלוואות שלקחנו בהלוואות מדינה, אמורות להיות מוחזרות על-ידי התעריף, אך בגלל שעליית התעריף הייתה הרבה יותר מתונה ביחס לעלויות ההפקה, רק בסוף 2014 נוכל להחזיר את זה. הבקשה היא למחזר את הערבות שניתנה אשתקד - 3.9 מיליארד שקל, אך מכיוון שכבר החלה הזרמת גז מתמר, אנחנו זקוקים לפחות ל-1.5 מיליארד שקל, ולכן הבקשה לערבות כעת עומדת על סל הכל 2.4 מיליארד שקל".
רון-טל הוסיף: "הגענו לישורת האחרונה לקראת הרפורמה שכוללת שינוי מבני עמוק, סיום עבודתם של 2,000 עובדים, שינוי מבנה ארגוני, הפיכת החברה ליותר יעילה והוצאת ניהול המערכת מהחברה. אף אחד לא יכול לצפות שכאן בחדר הזה יו"ר ועד העובדים יכריז שהוא מסכים. זה המו"מ. אולי 100 עובדים לכאן או לכאן, אבל זה המספר. אנחנו מתחייבים לחבר את היצרנים הפרטיים וכבר יש חברה פרטית ראשונה שחוברה (חברת OPC). ועכשיו אנחנו מזרזים חיבור של חברה שנייה. דוראד תחובר עוד לפני תחילת החורף וחברת דליה, תחובר בהתאם לסיכומים".
מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, אמר: "דירוג החברה ירד. אנחנו יוצאים להנפקה באירופה וארה"ב, לחובות החברה שאינם קשורים למשבר הגז. אם לא תאושר הערבות, זה יוביל להתמוטטות כמו מגדל קלפים, לא נוכל לגייס כספים בחו"ל, לא נוכל לעמוד בהתחייבויות שלנו וזה יגרור התמוטטות של כל ההתחייבויות הכספיות שלנו. לפי התחזיות שלנו עד סוף 2014 אנחנו מסיימים את כל החזרת החובות המיוחדים וממרס 2015 אנחנו עשויים להתחיל לראות הורדת תעריפים. מי שאחראי על זה זו רשות החשמל, היא זו שקובעת את התעריפים".
יו"ר ועד עובדי חברת החשמל, דוד צרפתי, אמר כי העובדים רוצים ללכת לפתרון בשיתוף עם ההנהלה והמדינה. "אין הרבה חברות פרטיות שעשו צעדי התייעלות כפי שעשתה חברת החשמל בעשור האחרון. גם אם יפוטרו כל העובדים לא נקבל הורדת תעריפים. בעת מלחמה, בעתות הקיץ והחורף, עובדי חברת החשמל דואגים להמשיך לייצר חשמל. אנחנו משוועים למו"מ. מתחייב לשתף פעולה מלא במו"מ ולפתוח את כל הנושאים לדיון", ציין.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), הגיב לדברים באומרו, כי "אף אחד איננו צדיק בסיפור הזה; לא המדינה, לא החברה ולא העובדים. עקב ההתחייבות המפורשת של שר האוצר והחברה להתניע תהליך הבראה, אנו מאשרים את הערבות. נעקוב אחר ההתקדמות".
"מלכתחילה החלטתי, שלא לאשר את הערבות", אמר סלומינסקי. "הנהלת החברה ועובדיה חייבים להבין שלא ניתן להמשיך במצב כפי שהוא היום. על הנמלים, היו דיבורים על הכנסת חיילים והציבור לא נרתע מכך. תחושת האדם ברחוב, שחברת החשמל הרבה יותר גרועה מהנמלים ולא ניתן להתעלם מכך. הציבור נושא בנטל של הגזירות הכלכליות ומחירי החשמל עולים. הדבר מחייב שגם החברה תעשה מעשה. אני דורש התנעת תהליך הבראה, שיכלול צמצום בכוח האדם, שינויים מבניים, הקמת חברת ניהול חיצונית לניהול משק החשמל וכן בחינת הפסקת מתן חשמל חינם לעובדים. אתמול בלילה ישבתי עם שר האוצר
יאיר לפיד והוא נתן הנחיה לאנשיו להתחיל בתהליך. חברת החשמל מדברת יפה כאן אך לא מחברת חברות פרטיות. אף אחד אינו צדיק בסיפור הזה. מיד בתום אישור התקציב, נקיים ישיבה שבה תידרשו להציג התקדמות בתהליך ההבראה".
