כבר היום אנו מזהים עלייה בתחלואה במחלות שונות שחזרו לישראל, ככל הנראה, כתוצאה משינויי האקלים, בדגש על הופעתן של מחלות עתיקות בהן לא נתקלנו זמן רב כמו קדחת הנילוס או שושנת יריחו. ייתכן שהופעת התפרצות נגיף הפוליו בדרום גם היא קשורה באופן מסוים בהתחממות הגלובלית. כך אמר אתמול (ג', 4.6.13) פרופ' איתמר גרוטו - ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, בדיון של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא היערכות ישראל לשינויי האקלים במסגרת יום מיוחד שהוקדש בכנסת לציון יום הסביבה הבינלאומי.
המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר סיניה
נתניהו, שיזמה את הדיון, הציגה בתחילתו את השלכות הרוחב שעולות כתוצאה מההתחממות. כך בין השאר התייחסה לירידה בכמות המשקעים, לעלייה של גובה פני הים, בריאות הציבור, פגיעה בחקלאות ועוד. ד"ר נתניהו הציגה בפני חברי הוועדה את החזון שהציבה המדינה בהקשר לאקלים, לפיו ישראל תהיה מוכנה להשפעות אקלים משתנה ואירועי קיצון על-ידי יישום תוכנית פעולה וצעדי מדיניות המקטינים את הסיכון.
להחזיר את הגלגל לאחור נאור ירושלמי, מנכ"ל ארגון חיים וסביבה, הדגיש בדבריו בדיון כי במידה שלא נתחיל להיערך כבר היום לקראת ההשלכות האפשריות שעלולות להתפתח כתוצאה מההתחממות הגלובלית, בעתיד כבר לא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור. ירושלמי ציין כי למעשה לעולם לא נצליח להשלים את כל פערי הידע המדעי ולכן חייבים כבר עכשיו לפעול ברמה הפרקטית.
ד"ר ארנה מצנר, ראש תחום מדע במשרד להגנת הסביבה, הדגישה כי במידה שהמדינה תיערך מבעוד מועד לקראת ההשלכות הצפויות כתוצאה מההתחממות הגלובלית, הדבר יאפשר חיסכון כלכלי משמעותי למול ההוצאות שנידרש להוציא בעתיד אם לא נהיה מוכנים. לדבריה, סגירתה של חברת "בטר פלייס" היא דבר מצער לא רק בשל העובדה שפעילות החברה יכולה הייתה לחסוך זיהום אוויר מיותר, שכן החברה הפעילה יכולות טכנולוגיות מעשיות שניתן היה לעשות בהן שימושים עתידי.
יו"ר הישיבה, ח"כ אברהם מיכאל (שס), קרא לממשלה לפעול להקצאת משאבים ותקציבים הולמים למשרדי הממשלה הרלוונטיים מתוך הבנה שהמציאות האקלימית מחייבת התבוננות והיערכות לתווך ארוך.
