בשורה לא חברתית. נושאים הקשורים לתחבורה הציבורית יוצאו מחוק ההסדרים. כך סיכמו ביניהן סיעות הקואליציה. נושאים אלו היו אמורים להיכלל יחד עם עניינים אחרים בחוק.
על-פי ההצעה המקורית, הייתה אמורה המדינה לשכנע עובדים לנטוש את הרכב הפרטי שלהם ולעבור לשימוש בתחבורה ציבורית. 40 מיליון שקלים היו אמורים להגיע עד שנת 2018 למעסיקים שינקטו צעדים להפחתת השימוש במכוניות, דוגמת הסעות מאורגנות לעובדים.
המדינה שילמה עבור רוב עובדי מדינה שמחזיקים ברשותם רכב צמוד על נסיעות בכמות מוגבלת וקצובה. בעלי רכבים, לעומתם, קיבלו אחזקת רכב לפי מרכיב קבוע, באופן שלעובדים השתלם לנוע ברכב ולא בתחבורה ציבורית. פרק זה בחוק אמור היה לתת לעובדי מדינה אפשרות להשתמש ברכבות ובאוטובוסים ללא הגבלה. הוא היה אמור לחול על 56.7 אלף עובדי המגזר הציבורי ועל כחצי מיליון עובדי הרשויות המקומיות.
נהג שהיה מצליח לצמצם את צריכת הדלק שלו באמצעות נסיעה מתונה יותר, היה זכאי על-פי חוק ההסדרים לתמריץ של מאות שקלים בחודש. בעקבות ההוצאה, פקחים עירוניים לא יוכלו לתת דוחות תנועה לנוסעים בנתיב תחבורה ציבורית.