קלנר: דכנר מכר את נשמתו לשטן

"שמואל דכנר היה אדם חכם, מוכשר, גאון, למדתי ממנו הרבה דברים". כך אומר עליו במשפט הולילנד (יום ה', 6.6.13) אביגדור קלנר, לשעבר מנכ"ל ויו"ר פולאר, אשר מונה בשנות ה-80 בידי דכנר למנכ"ל איטונג, כאשר דכנר שימש כמנכ"ל קבוצת אזורים ששלטה באיטונג. לדברי קלנר, דכנר גרם לאנשי עסקים מובילים להפסדים של עשרות מיליוני דולרים בקבוצת ה"מאגרים", ולאחר מכן גרם נזקים כבדים לליאון תמן כאשר ייעץ לעסקיו. מאוחר יותר, המשיך קלנר, הביא דכנר עשרות עסקים לקבוצת דש ומאוחר יותר לקבוצת קלד"ש: עסקי נדל"ן בישראל ובחו"ל, ניהול בנייה, תעשיה. "הוא ידע להביא עסקים בינוניים וגדולים, ועסקים מורכבים - שלא כל אחד יודע להשתלט עליהם", הוסיף.

"התעניינתי בשיווק, לא בבנייה"

בהתייחסו לתפקידו בפרויקט הולילנד - כיו"ר ומנכ"ל פולאר שהייתה בעלת השליטה בהולילנד פארק - אמר קלנר, כי "ההתעניינות המרכזית שלי לא הייתה לבנות את הפרויקט, אלא השיווק והמכירה. זה לב העסק, כי לא חוכמה לבנות. בנושא הזה הייתי מעורב בכמה כיוונים. זה לא נגע לבינוי. לא עניין אותי כל נושא התב"עות. לא הייתי באף ישיבה של ועדת ההיגוי, חוץ מאשר שתיים שעסקו בענייני שיווק. הייתי במשברים, איזו תקלה, שינוי כיוון. למשל: אם הפרויקט לא התקדם במכירות, הועלה רעיון תוספת שבס; נושא כבד כזה הגיע אלי, כי זה חיתוך לאורך ולרוחב של כל הפרויקט". קלנר אמר, כי אישר את המסגרת הכספית בחוזה ההתקשרות עם דכנר, אך לא עסק בפרטיה; האחריות הייתה של המנכ"לים, אמנון ספרן ושמעון גלאון. קלנר נשאל על גירסתו של דכנר, לפיה ביקש ממנו שלא להעביר לו דיווחים על שוחד, שאותם יהיה חייב לפרסם משום שמדובר בחברה ציבורית, למרות שקלנר עצמו אישר זאת. הסניגור, עו"ד איתן מעוז, חידד את השאלה: "שילמתם שוחד בהולילנד?". קלנר: "קשקוש במיץ עגבניות". קלנר הוסיף: "החל מ-1994 דכנר הוא איוב, עם כל הצרות שלו ושל משפחתו. הוא כל פעם היה בא ומבקש סיוע, וזה לא היה 10,000 שקל. הוא קיבל ממני 100,000 דולר לניתוח כבד של [בתו] אדית [וולף], ושמענו כאן מאדית שבאותה עת היא כבר הייתה נקייה. אהבתי את דכנר, הוא היה חבר, הוא היה מורי ורבי. בחור מבוגר בוכה; אני לא יודע איך הוא יצר דמעות, אולי הוא לקח טיפות קודם לכן, אבל אני לא עומד בזה. עזרתי כך לעשרות אנשים".

"עבד בהפוך על הפוך"

מעוז: "דכנר העיד שהעדות נגדך מאוד קשה לו ושהוא 'נאלץ' להעיד נגדך". קלנר: "התלבטתי מהיום הראשון שהייתי במעצר בשאלה למה הוא עשה לי את זה. את השוחד הכי גדול שילמה המדינה לדכנר. היא שילמה לו מיליונים: במס הכנסה, בטיפול בשוק האפור, לעורכי הדין שלו, באגרות. בשלב מסוים נפל לי האסימון. דכנר ניהל מו"מ להיות עד מדינה, וכדי להעצים את מרכולתו היה צריך להביא יותר סחורה ואני הייתי חלק מהסחורה". השופט דוד רוזן: "אולמרט לא הספיק לו? הוא צריך להביא את האיש הכי קרוב אליו?". קלנר: "בשלב מסוים בחקירתו דכנר הבין שאין לו כל כך הרבה מרכולת. מ-2000 היו סיפורי יד שרה וסיפורי שטרית; על אולמרט היה רק סיפור אחד, עם אחיו. לא היה לו כלום". רוזן: "אם הוא משקר - הוא יכול להגדיל. אולמרט חצי מיליון? 4 מיליון. למה הוא צריך אותך?". קלנר: "בלעדי, כמעט ואין אולמרט, שולה זקן בשוליים, [יעקב] אפרתי לא קיים, [אורי] מסר לא מוזכר. במהלך הזה הוא בנה 3.5 מיליון שקל נוספים של שוחד בהולילנד. בלי הזרע, כמעט אין אולמרט: לפי דכנר, הוא הבטיח לאולמרט 50% מההשבחה, שזה מיליוני דולרים. אפרתי, מנהל המינהל, בעל הבית שלו זה אולמרט. הוא הכניס בבת אחת את כל מקורבי אולמרט והביא סחורות שחבל על הזמן. "כמות הטלאים והשקרים שלו לא מסתדרת. דכנר עבד בהפוך על הפוך: אביגדור חבר שלי, אבל אני חייב להגיד את כל האמת. אותו הדבר הוא עשה ל[אורי] לופוליאנסקי: איזה אדם צדיק, אבל אני חייב להגיד את כל האמת. אותו דבר עם שולה. הוא הרס את החיים שלי ושל כל מי שיושב כאן, כדי להגדיל את השוחד שקיבל מהמדינה. "הוא מכר את נשמתו לשטן, ואני לא אומר חס וחלילה שהפרקליטות היא השטן. זה במושג הרחב. הוא אדם חם, מחבק, חבר. אמרתי לו שהוא ימות פה בבית המשפט, כי זה תהליך קשה. בפברואר 2009 היה לו שבץ, היו איומים על חייו וחיי נכדיו, חובות למס הכנסה ולשוק אפור ולבנקים ולחברים ולאנשי עסקים. אני לא האמנתי שהוא ילך למשטרה, אבל כנראה שהגיעו מים עד נפש. אני מניח שהוא נשבר והחליט למכור את מרכולתו במחיר מירבי והצליח לתעתע בכולם. לא תמיד היה הידע במקום הנכון לטפל בכמות הסיפורים שלו".