"איזה נושאים בעייתיים? 200,000 דולר על מיליארדים? את עושה את זה בעייתי. מה את מבלבלת את המוח!", התפרץ (יום א', 9.6.13)
אביגדור קלנר בהמשך חקירתו הנגדית במשפט
הולילנד. הוא התייחס לכך ששמואל דכנר קיבל מקבוצת פולאר מאות אלפי
שקלים בלא להוציא חשבוניות, לשיטת המדינה - ככסות לתשלומי שוחד.
קלנר אמר, כי פולאר לא ביצעה עבירה כלשהי, שכן חובת הוצאת החשבונית חלה על דכנר. "אם הדבר הזה היה מגיע לידיעתי, הייתי מטפל בזה; לא הגיע אלי", הוסיף. התובעת, עו"ד
אתי בן-דור, ציינה שפולאר המשיכה לשלם לדכנר מאות אלפי שקלים למרות שלא הוציא את החשבוניות הקודמות, וכי העובדה שדכנר לא הוציא אותן - מנעה מפולאר לקזז את המע"מ ואת ההוצאה. קלנר: "לא עברנו שום עבירה. לקחתי לפני שבועיים יועץ והוא אמר לי שלא עשינו שום עבירה. לא הייתי מעוניין לרשום את זה כהוצאה, כי היוונו לנכסים את ההוצאות של פרויקטים בפיתוח כדי לא לרשום הפסדים בספרים".
בהמשך החקירה התייחסה התביעה לתשלומים השונים שניתנו לדכנר. קלנר השיב, כי רוב הדברים כלל לא עברו דרכו אלא דרך המנכ"לים של החברות, ובמיוחד
אמנון ספרן, ואותם צריך לשאול מתי ומדוע הוצא כל תשלום. "יש פה עבירות פליליות מצטברות, שימו אותי ואת ישראל אפרת [יו"ר הזרע] בבית סוהר", אמר בציניות. לדברי קלנר, התהליך היה לא פורמלי וייתכן שלעיתים ניתן אישור בדיעבד לתשלומים של חברת הזרע לדכנר, למרות שמבחינה פורמלית - היה צורך באישור מראש של ועדת ההיגוי לכל תשלום.
התביעה הגישה מסמכים על תשלומים לספקים שונים של הזרע בעשור הקודם, אשר אושרו מראש בידי ועדת ההיגוי. מדובר בתשלומים של אלפי דולרים, שהיו נמוכים בהרבה מרבבות הדולרים שניתנו לדכנר. קלנר השיב: "הזרע הוציאה 6.5 מיליון שקל; חלק אושרו מראש, חלק אושרו בדיעבד, חלק לא אושרו בכלל. היו שקיבלו יותר מדכנר. כל מה שלא אושר זה שני סכומים מסכנים לדכנר". בן-דור: "700,000 שקל זה סכומים מסכנים". קלנר: "זה 10% מכל התשלומים. אני לא בטוח שדבר כזה היה צריך להגיע אלי, ואם היה מגיע - הייתי מאשר. זה שנתיים אחרי שהוא לא קיבל שקל אחד. אני משער שחלק הוא בקשר למחלה של בתו, ואת זה ודאי הייתי מאשר".
