בישראל קיימת תופעת הפליה על בסיס מקום מגורים. גופים שונים שעיסוקם באספקת מוצר או שירותים ציבוריים מפלים קבוצות רחבות באוכלוסיה באספקת המוצר או השירות על בסיס מקום המגורים - של הלקוח. לעתים השירותים או המוצרים כלל אינם מסופקים ולעתים השירותים והמוצרים מסופקים למתגוררים באזורים אלה, אלא שדרישת התשלום עבורם גבוהה מן הרגיל.
חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, שיזמו חברי הכנסת מוטי יוגב ו
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי), נועד לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובאספקת מוצרים ושירותים. חוק זה, שקיבל (יום א', 9.6.13) אור ירוק מוועדת השרים לחקיקה בכפוף לתקציב ובכפוף לתיאומים, מאפשר לכל אדם הסבור שהופלה באספקת מוצר או שירות ציבורי לתבוע את מי שעיסוקו באספקת המוצר או השירות או בהפעלת המקום הציבורי אשר הפלה אותו בניגוד לחוק.
כאשר מקום אחד מרוחק ומקום אחד קרוב, הדבר לא ייחשב הפליה, אלא תנאים סבירים. אבל כשמדובר בתנאים שווים - הפליה מחמת מקום מגורים תיחשב בעייתית. כך למשל, אם לא רוצים להכניס למועדון מישהו כי הוא גר בקיבוץ, או בעיר פיתוח מסוימת- ייחשב לבלתי חוקי.
הצעת החוק מתקנת את המצב הקיים, שממנו נפגעים אזרחים רבים, יהודים ושאינם יהודים. לפי החוק החדש לא יהיה אפשר למנוע מישהו - כי הוא גר בטייבה. ההפליות על-רקע מוצא כבר קיימות בחוק, והסעיף החדש מרחיב אותן למקום מגורים.
באיסור ההפליה ייחשב שגם קביעת תנאים שאינם ממין העניין תחשב להפליה, ושנית, נקבעה חזקה ראייתית, לפיה במקרה בו היה עיכוב בהספקת מוצר או שירות ציבורי, בכניסה למקום ציבורי או במתן שירות במקום ציבורי, לגבי מי שנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בחוק, והן: גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות, ולא היה עיכוב לגבי מי שאינם נמנים על אותה קבוצה, באותן הנסיבות, יעבור נטל ההוכחה אל הנתבע להוכיח שהעיכוב לא היה בשל הפליה אסורה.
במקור הגיש את הצעת החוק ח"כ
אורי אורבך.