הזיות הנגרמות בשל גמילה מסמים או מאלכוהול אינן מחלת נפש, ולפיכך מי שמבצע עבירות פליליות בהיותו נתון להזיות אלו - אחראי למעשיו. כך קובע (יום א', 9.6.13) בית המשפט העליון.
השופט
אליקים רובינשטיין דן באריכות בשאלת האחריות הפלילית במצבים של שכרות ושל גמילה ממנה ומהתמכרות לסמים. מסקנתו היא, כי ההזיות הנגרמות בעת הגמילה אינן מהוות מחלת נפש, בין היתר משום שהן קצרות טווח - בעוד מחלות נפש נמשכות תקופות ארוכות.
עוד עוסק רובינשטיין בטענה לפיה מי שהשתכר משום שהיה מכור לסמים או לאלכוהול, אינו נחשב כמי שהשתכר מרצון - ולפיכך אחריותו הפלילית מופחתת. רובינשטיין דוחה טענה זו באומרו, כי משמעותה היא מתן פטור גורף מאחריות פלילית למכורים אלו, ולכך כמובן אין להסכים.
רובינשטיין מציין, כי ניתן לטעון שמי שהשתכר בשל התמכרות - נושא באחריות משום שאת ההתמכרות החל מרצונו, גם אם ההשתכרות הנקודתית לא הייתה רצונית. מאידך-גיסא ניתן לטעון, כי ניסיון להיגמל מנתק את הקשר בין ההתמכרות לבין ההשתכרות. הוא אומר, כי בתיקים הנדונים אין צורך להכריע בשאלה זו, שתמתין להכרעה לעת מצוא.
בנושא נוסף קובע רובינשטיין, כי שיכור נושא באחריות גם בעבירות מסוג "ניסיון", למרות שעבירות אלו דורשות מחשבה פלילית מופחתת. לדברי רובינשטיין, קבלת הטענה ההפוכה תוביל לכך שניתן יהיה להרשיע שיכור בגין מעשה מלא אך יהיה צורך לזכותו אם רק ניסה לבצע את העבירה.
הדברים נכללו בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את ערעוריהם של נאיף קאדריה (שתקף את אשתו) ושל אנטולי צבישב (שגרם נזק לרכב). השניים טענו שהיו נתונים להזיות והתקפי פסיכוזה בשל תהליכי גמילה מסמים ואלכוהול (בהתאמה). בתי משפט השלום והמחוזי דחו טענה זו, ובית המשפט העליון אימץ את עמדתן של ערכאות אלו.
השופטים
נעם סולברג ו
אורי שהם הצטרפו לפסק דינו של רובינשטיין. המערערים יוצגו בידי עוה"ד ד"ר אורנה אליגון-דר, ד"ר אלקנה לייסט וליאוניד פרחובניק, והמדינה - בידי עו"ד אבי וסטרמן.
