ירדנה נילמן, עורכת דין לשעבר אשר גנבה 7.2 מיליון שקל מחסויים להם שימשה כאפוטרופוס, תרצה תשע שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון קיבל (יום א', 16.6.13) את ערעור המדינה והחמיר את עונשה של נילמן.
הגניבות בוצעו לאורך שנים והקורבנות היו למעלה מ-20 חסויים. בית המשפט המחוזי גזר על נילמן 7.5 שנות מאסר (מאז נעצרה במרס 2010). שני הצדדים ערערו, אך השופט
אליקים רובינשטיין אומר שערעורה של נילמן נראה טקטי בלבד ואמצעי-נגד לערעורה של המדינה.
"כתב האישום המתוקן בו הודתה המערערת הוא ביטוי לשפל המדרגה המוסרי, לקרוא ולא להאמין", אומר רובינשטיין. "כיצד לא רעדה ידה של המערערת בעשותה כל אלה, גם אם היה הדבר בשיתוף עם בן זוגה? בתסקירים, המתארים מסכת חיים מורכבת, טענה המערערת כי הייתה מעין 'רובין הוד', וקיותה שהשקעת הכספים בשוק האפור תסייע לחסויים. מי פתי ויאמין להבלים אלה, שממילא מתיחסים רק לאחוז קטן (מיליון מתוך שבעה) מן הגניבות.
"אכן, עדי אופי העידו על תכונות טובות של המערערת, ואין כמעט אדם נטול תכונות כאלה, אך גם קשה לשעות לטענה שהמערערת יכלה להישאר בגואטמלה ולא להידון; דווקא נוכח עליבות החיים באותה מדינה (קילוף תפוחי אדמה ובננות תמורת פרוטות היה מקור פרנסתה, כפי שתיארה בתה מביקורה), ספק אם יכלה המערערת להחזיק שם מעמד".
רובינשטיין מוסיף: "עיקר העיקרים בעינינו הוא מיהותם של הקורבנות, היות המערערת 'גיבורה על חלשים', על מי שתפקידה היה להגן עליהם ולדאוג לרווחתם, שהם לא יכלו לדאוג לה בעצמם, ותחת זאת דאגה לכיסה. ישנה מגמת החמרה בעבירות כלכליות; אך בנידון דידן, שפל המדרגה המוסרי עמוק בייחוד".
לבסוף מתייחס רובינשטיין למרכיב ההרתעה: "כדי להרתיע מניצול חולשתו התהומית המובנית של החסוי על-ידי אפוטרופוס, שתחת לדאוג לו הוא עושק אותו, ראינו להעלות את העונש, כדי להדליק אור מהבהב בפני כל אפוטרופוס השוקל חלילה דרך נלוזה מסוג זה שפסעה בו המערערת". השופטות
אסתר חיות ו
דפנה ברק-ארז הצטרפו להחלטתו של רובינשטיין. את המדינה ייצגה עו"ד נעמי לולב, ואת נילמן - עו"ד אבי כהן.