החל משנת 2015 הממשלה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ביחס להוצאה האזרחית בעקבות ההבטחות שניתנו לתוספות לתקציב הביטחון - כך עולה ממסמך חדש של ניתוח תקציב הממשלה שהוכן על-ידי כלכלני התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים בראשותו של פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי.
מחברי המסמך בדקו את ההתפתחות בהוצאה האזרחית הממשלתית, וזאת בעקבות הבטחת הממשלה לתוספת בתקציב הביטחון של 8 מיליארדי שקלים בשנים 2015 עד 2018. לאור כלל ההוצאה, אשר נקבע ביחס לסך ההוצאה הממשלתית, המשמעות של הקצאת סכום זה לביטחון היא דחיקה החוצה של ההוצאה האזרחית - הכוללת תשלומי שכר לעובדי הממשלה, קניות של משרדי ממשלה, העברות לגופים ממשלתיים והשקעות ממשלתיות.
המחברים מראים שבמידה שתינתן התוספת לביטחון כפי שפורסם לאחר אישור התקציב בממשלה, לא ניתן יהיה לקיים את ההתחייבויות הקיימות ביחס להוצאה האזרחית - הכוללות התחייבות עודפת של 4 מיליארד שקלים בשנת 2015 - וזאת מבלי להניח פיצוי על אי-מתן תוספת שכר לעובדי הסקטור הציבורי בשנים 2014-2013. לעומת זאת, אם התוספת לביטחון לא תוקצה, הרי שתוכל הממשלה לעמוד בהתחייבויות האזרחיות לקראת שנת 2018.
משקל סך ההוצאה הציבורית בתוצר ירד ב-2014 עוד קובע המסמך, כי משקל ההוצאה הציבורית בתוצר ירד ב-2014 ולא יחזור לרמתו ב-2013 עד סוף העשור. העלייה הריאלית בהוצאה הציבורית תעמוד על 1.1 אחוזים ב-2014 בהשוואה לעלייה של 7 אחוזים ב-2013.
שיעור הגידול הנמוך ב-2014 מוסבר על-ידי הקיצוץ בקצבאות הילדים, אשר צפוי לגרום לעלייה בעוני, קיצוץ זמני של 3 מיליארדי שקלים בהוצאות הביטחון תוך החזרת 8 מיליארדי שקלים בשנים 2015 עד 2018, קיצוץ בתוכניות בתחום התחבורה, פריסה חדשה של התשלומים בהסדר קרנות הפנסיה ואי-העלאת שכר בסקטור הציבורי.
ההכנסות ממיסים יעלו בקצב הנמוך מזה של עליית התוצר תחזית ההכנסות ממיסים של משרד האוצר לשנת 2013 מתבססת על שיעור צמיחת תמ"ג של 3.8 אחוזים ריאלית, תוך צמיחה בת 2.9 אחוזים ללא ייצור הגז. יחד עם זאת, שיעור הצמיחה של התמ"ג במהלך חמשת הרבעונים האחרונים עמד על 2.7 אחוזים, כאשר חשוב להדגיש שייצור הגז יתחיל להשפיע על התוצר רק החל מהרביע השני. פירושו של דבר שכדי לעמוד בתחזית הצמיחה של משרד האוצר המשק צריך לצמוח ב-4.1 אחוזים (3.3 אחוזים ללא גז) בשלושת הרביעים הבאים - התפתחות שאמנם נתמכת על-ידי התחזיות להתאוששות בעולם, אך סימניה טרם נראו.
ההשפעה על התוצר: מרחיבה ב-2013; מצמצמת ב-2014 המסמך אמד גם את ההשפעה המקרו-כלכלית של הצעדים שננקטו בשנים 2013 ו-2014. המסמך חישב את ההשפעה של הצעדים החדשים יחסית להערכה הקודמת - שהתבססה על החוקים הקיימים. בעקבות ההחלטות החדשות התוצר צפוי לעלות ב-0.3 אחוז ב-2013, והוא ירד ב-0.7 אחוז ב-2014, שנה בה ההוצאה הציבורית עולה בשיעור קטן אך לעומת זאת מוטלים מיסים חדשים בסך 10.6 מיליארדי שקלים.