המשטרה פוגעת ללא צורך בזכויותיהם של עצורים ומבזבזת זמן שיפוטי יקר, כאשר היא מביאה אותם לשחרור בבית המשפט במקום לשחררם בתחנת המשטרה. כך אומרת (18.6.13) שופטת בית משפט השלום בירושלים, תמר בר-אשר צבן.
הדברים נאמרו אגב ההחלטה לשחרר בהסכמה חשוד בערבויות של 12,000 שקל. לדברי בר-אשר צבן, זהו מקרה אחד מני רבים בהם אין כל הצדקה להבאת החשוד לבית המשפט, והיא גם אינה משלה את עצמה שהחלטתה תביא לשינוי המצב.
בר-אשר צבן מונה מספר סיבות לכך שמדובר, כהגדרתה, במצב מטריד מאוד. הראשונה: אם החשוד נותר לילה מיותר בבית המעצר, מדובר במעצר שווא העשוי לחייב את המדינה לפצותו. השנייה: בזבוז משאבים של הסניגוריה הציבורית, שירות בתי הסוהר, מזכירות בית המשפט ולעיתים גם מתורגמן. השלישית: בזבוז זמן משווע של בית המשפט ושל מערכת "נט המשפט", תוך שזמן רב מוקדש לפעולות טכניות של הקלדה והזנת מסמכים. זמן זה בא על חשבון יכולתו של בית המשפט לדון בכובד ראש בענייניהם של עצורים אחרים.
בהמשך הדיון התייצב בפני בר-אשר צבן רב-פקד קירין רודין, היועץ המשפטי של משטרת מרחב ציון, וטען שלעיתים ההסכמה על תנאי השחרור מושגת רק בבית המשפט. בר-אשר צבן דחתה טענה זו, באומרה שגם אז - ניתן להחזיר את החשוד לתחנת המשטרה ולשחרר אותו שם. עוד היא מציינת, כי לעיתים נדמה שהמשטרה מבקשת בכוונה תנאי שחרור החורגים במעט מאלו שבסמכותו של קצין, רק כדי להביא את החשודים לבית המשפט.
