רשויות מקומיות חזקות יאולצו לממן חלשות

נוכח ההתמודדות עם הגירעון, חלק מהתקציבים שהמדינה מעבירה לרשויות מקומיות חלשות, ימומנו ע"י רשויות חזקות. כך קבעה (יום ג', 25.6.13) ועדת הכספים, בתום דיון על פרק הרשויות המקומיות בחוק ההסדרים. על-פי הצעת החוק, ב-2014 יעבירו 57 רשויות עצמאיות, שאינן מקבלות מענקי איזון, סכום כולל של 450 מיליון שקלים לאוצר, בהתאם לנוסחה שקבע המשרד. את הסכום הזה תקצה המדינה באמצעות משרד הפנים למטרת איזון תקציבי לרשויות החלשות ובכך יחסך הצורך בהוצאה מתקציב המדינה. ההחלטה על הסכום שיועבר לאוצר, כמו גם אופן ומועד העברתו ואופן ההחזר, סוכם בהסכם מיוחד בין המדינה לרשויות המקומיות. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), הדגיש כי "המהלך הוא חלק מההתמודדות עם הגירעון התקציבי ונועד למנוע קיצוץ קשה בתקציבי האיזון לרשויות המקומיות בהיקף של בין 1 - 1.5 מיליארד שקל. הימנעות מההסכם הייתה מחייבת העלאת ארנונה בשיעור 10%, שזו גזירה קשה הרבה יותר. בגין ההסכם, יעלו 57 הרשויות את הארנונה בשיעור זניח יחסית של 0.3% למשך 15 שנה. כל מי שאוהד את השלטון המקומי, צריך לתמוך בהסכם, כי אנחנו בפרק זמן של קיצוצים וגזירות והאלטרנטיבה להסכם הזה הייתה קיצוץ קשה בתקציב הרשויות המקומיות ואף פגיעה בתחומי הרווחה והחינוך בהן". אנשי האוצר חזרו והציגו את ההסכם שנחתם בין המדינה למרכז השלטון המקומי ונציגי הרשויות והקריאו את סעיפי חוק ההסדרים הנוגעים אליו. על-פי החוק, הסכום של 450 מיליון שקל יועבר ע"י הרשויות לאוצר עד ל-30 באפריל 2014 ועקב כך, החל מתחילת 2014 ייגבו אותן רשויות ארנונה בשיעור מוגדל ב-0.3% למשך 15 שנה. הסכום יוחזר לרשויות בניכוי הגידול בהכנסות בגין התוספת של 0.3%, ללא ריבית והצמדה. הממשלה תוכל לקזז סכום זה מההעברות הממשלתיות השוטפות לרשויות, בעיקר בתחומי הרווחה והחינוך. עוד נקבע, כי לצורך העברת הסכום למדינה, תוכלנה הרשויות לקחת הלוואות בנקאיות, אף מעבר לעומס המלוות המאושר להן. הלוואות אלו לא ייחשבו כחלק מיתרת האשראי שניתן לרשויות. הדבר נועד על-מנת שלא לפגוע בתקציבן השוטף של הרשויות.

"לא רוצה שתל אביבי יממן תושב עילבון"

חברי הכנסת, בעיקר מהאופוזיציה, הדגישו כי דעתם אינה נוחה מההסכם בין האוצר לרשויות ובדיון הקודם (23.6.2013) אף הביעו חשש, שמא האישור להעלות את שיעורי הארנונה, אף אם באופן חריג ולתקופה מוגבלת, יפתחו פתח להעלאת ארנונה בעתיד, בניגוד לקביעות קודמות שאף עוגנו בחקיקה ומחייבים חריגה מאושרת ע"י שרי האוצר והפנים. הטענה שנשמעה היא כיבכל פעם שייווצר גירעון או צורך תקציבי, ייפנו להעלות את הארנונה. ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) התנגד למועד הנקוב להעברת הסכום, ה-30 באפריל 2014: "זה חייב להיות בסוף שנה. רשות מקומית תידרש להעביר סכום גבוה מאוד בטרם קיבלה את מלוא תשלומי הארנונה מהתושבים. עד ה-30 באפריל הרשויות לא גבו את כל תשלומי הארנונה". ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) התנגד להסכם עצמו ואמר ש"אין יסוד לטענות כי ההסכם נחתם עקב החשש מאלטרנטיבות גרועות יותר. הנתונים והמספרים שנזרקים כאן לחלל האוויר, כאילו אילולא ההסכם הייתה העלאת ארנונה ב-10% או קיצוץ של למעלה ממיליארד שקל, הם מופרכים". ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "השאלה מה יקרה ב-2015? יש כאן הנחה סמויה, כאילו ב-2015 כבר יהיה טוב, תהיה צמיחה ולא יהיו עוד גירעונות". בכך רמז, שהוועדה נדרשת לאשר עתה מהלך, שייתכן שלא יהיה בו די במידה שהמצב הכלכלי לא ישתפר. ברקע הדיון, מעבר לצורך להתמודד עם הגירעון, עומדת שאלת 'חלוקת העושר המוניציפלי'. על-פי מסמך של מרכז המחקר של הכנסת, בעבר כבר נידונו תוכניות לחלוקה שוויונית יותר של 'העושר המוניציפלי', המבוסס על נכסים מניבי ארנונה, בעיקר ארנונה שאיננה ממגורים; ממוסדות שלטון וכד'. מבין ההצעות שנידונו בעבר, עלה הצורך לחלק את התקציב הנובע מהארנונה מאותם נכסים באופן שוויוני בין הרשויות, כך שגם רשויות חלשות, שאין בתחומיהן מוסדות שלטון וכד', ייהנו מהם. עוד על-פי המחקר של מרכז המחר, הארנונה הממשלתית נאמדה ב-2009 בהיקף של 1.1 מיליארד שקל. ברוח דברים אלו, אמר בדיון ח"כ חנא סוייד (חד"ש) שהוא מתנגד להסכם ופירט: "אני לא מעוניין בסידור שהאזרח בתל אביב יממן את האזרח בעילבון, היישוב שלי, אלא משהו ממלכתי; הקמת קרן שתאסוף כספים מכל מוסדות הממשלה שמשלמים ארנונה לרשויות המקומיות. למשל, כספי הארנונה שהמדינה משלמת לעיריית תל אביב על שטחיי הקריה, תשלומי הרכבת לעיריית חיפה וכד'. יש פה צדק מסוים, בכך שהקימו בערים הגדולות מוסדות שלטון והדבר מקל על התושבים וגם מוסיף מקומות תעסוקה". יו"ר הוועדה סלומינסקי, חזר והדגיש בסיכום הדיון, ש"השלטון המקומי 'עשה את ההסדר של חייו' למען התושבים, שכן הדבר נעשה במקום הגזירה הקשה שהייתה באה במקום ובכך שהסכים לקחת חלק בנשיאה בנטל ההתמודדות עם הגירעון, בדומה למה שנעשה לגבי שאר משרדי הממשלה והגופים המתוקצבים".