סגנית שר הפנים, פאינה קירשנבאום, אומרת, כי תתנגד להעלאת גיל הפרישה כל עוד אין פתרונות בשוק העבודה למי שייצאו לפנסיה כאשר כוחם עדיין במותניהם. היא דיברה (יום א', 30.6.13) בכינוס לשכת רואי חשבון באילת.
קירשנבאום אמרה כי הדיון סביב גימלת הסיעוד במסגרת חוק ההסדרים היה סוער, לנוכח ההחלטה להעביר את התשלום כולו למשפחות במקום להעביר את חלקו דרך חברות כוח האדם - דבר שיטיל על הקשישים ומשפחותיהם את הנטל הביורוקרטי. עוד העירה, כי סקר של הביטוח הלאומי עצמו העלה שרק 10% מהזכאים לגימלה תומכים בשינוי - ולא ברור לה מדוע אם כן הוא בוצע.
מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ'
שלמה מור-יוסף, הגיב באומרו כי בדיקה העלתה שמתן הגימלה כולה למבוטח מביאה לכך שהוא יכול לקנות שירותי סיעוד בכמה מאות שקלים יותר לחודש. הוא הדגיש, כי עמדת המוסד היא שיש לאפשר למבוטח לבחור כיצד לקבל את הגימלה, בעוד משרד האוצר רוצה שבכל מקרה תועבר הגימלה למבוטח.
מור-יוסף הזהיר, כי אם יימשך המצב בו צעירים רבים אינם עובדים (רמז בעיקר לחרדים - א.ל), יגיע היום בו לא יוכל הביטוח הלאומי לשלם אפילו את הרובד הראשון של הביטוח הסוציאלי. לדעתו, לא יהיה מנוס מהעלאת גיל הפרישה - שמשמעותו לא תהיה הפסקת העבודה אלא תחילת קבלת קיצבת זיקנה. "את ההחלטה הזאת קל לדחות לקדנציה הבאה, כי זה לעוד 40 שנה, אבל ככל שעושים את ההחלטות הללו מוקדם יותר - הן יותר קטנות", הדגיש.
בתשובה לשאלות נשיא הלשכה, דוד גולדברג, אמר מור-יוסף, כי המוסד מתנגד לגביית דמי ביטוח מעקרות הבית והוא צופה ששיעור הגבייה יהיה נמוך. עם זאת הדגיש מור-יוסף, כי אם ייגבו דמי ביטוח - ייהנו עקרות הבית גם מזכויות כמבוטחות.
סמנכ"ל הגמלאות בביטוח הלאומי, אילנה שרייבמן, הדגישה כי המוסד מעוניין להגיע למיצוי זכויות מירבית: לשלם לכל מי שמגיע לו ולא לשלם למי שלא מגיע לו. זאת, הדגישה, רוצה הביטוח הלאומי לעשות בלא ביורוקרטיה מיותרת. לדברי שרייבמן, בחלק מן הגמלאות כבר קוצר זמן הטיפול, תוך הצבת יעדי זמן טיפול לפקידים, בעוד באחרות - כגון בגימלת הנכות - יש עדיין מקום לשיפור. עוד פועל המוסד לפישוט המכתבים שהוא שולח למבוטחים; "לא תמיד אנחנו יודעים מה כתוב במכתב", הודתה.
