תנועת הנשים הדתית-לאומית אמונה מבקשת מבג"ץ להורות לרבנות הראשית ולמשרד הדתית לאפשר לנשים לשמש כמשגיחות כשרות. אמונה יוצאת נגד התנאי המוקדם שקבעה הרבנות, ולפיו היא מוכנה להעמיד לבחינות הדרושות רק מי שלמד לפחות ארבע שנים בישיבה או בכולל - דהיינו: גברים בלבד.
העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אילן בומבך ויריב רונן, לאחר שבמשך שנה לא קיבלה אמונה כל תשובה על פנייתה בנושא. אשתקד הודיעה הרבנות הראשית שהיא מקימה ועדה לדיון בסוגייה, אך מאז - נטען בעתירה - לא נמסר דבר על פעילותה. עוד אומרת אמונה, כי סגן שר הדתות, הרב אלי בן-דהן, טען שהנושא נמצא רק בסמכותה של הרבנות - בעוד בפועל משרדו אחראי על התחום.
בעתירה מצוטטים עיקרי הדברים שנאמרו בנובמבר 2012 בישיבת מועצת הרבנות הראשית, שדנה בפנייתה של אמונה. התנועה ביקשה אז לאפשר ל-16 בוגרות הקורס שערכה, ואשר כלל את כל הנושאים הנלמדים בקורסים לגברים, לגשת לבחינות. הפרוטוקול מגלה, כי התנגדות באה מצידו של הרב יהודה דרעי (אחיו של
אריה דרעי), ובאופן מפתיע - מצד הרב הצבאי הראשי, הרב רפי פרץ, אשר חשש שגם בצה"ל יהיה צורך למנות משגיחות כשרות "ויש סכנה" בכך בשל "הלחץ הצבאי".
הרב שמואל אליהו, הרב הראשי של צפת ומי שנחשב למחמיר בענייני צניעות, הציג גם הוא עמדה מפתיעה - אך בכיוון ההפוך: "כשנכנסתי לצפת היו כמה נשים ששימשו כמשגיחות כשרות וכך זה נמשך עד היום ואני לא רואה בכך כל פגם, אבל אני לא בטוח שזה מתאים בכל מקום".
הרב הראשי, הרב
יונה מצגר, פתח את הדיון בכך שדחה את הטענה בדבר בעיות צניעות תוך שהוא מציין, שבחלק ניכר מן המטבחים יש יותר עובדות מאשר עובדים. ואולם, לאחר דבריו של הרב פרץ אמר שלא הביא בחשבון את ההשלכות על צה"ל, ולכן הציע לקבוע שמשגיחות כשרות יהיו רק מעל גיל 40. "צריך לתת את הדעת למנוע מבג"ץ לכפות זאת עלינו ונתבזה לחינם", הוסיף הרב מצגר.
בומבך ורונן מסכמים: "העותרות אינן משלימות ואינן יכולות להשלים עם קצב הטיפול של הרבנות הראשית כמתואר לעיל (ובמילים בוטות יותר: סחבת מעיקה וחסרת פשר), ועם היחס העקרוני המפלה לזכויות מהותיות, ואף חוקתיות, של כלל הנשים המבקשות לשמש ולעבוד כמשגיחות כשרות".
