סרטן בו לקתה אישה שטיפלה בקשישים ונחשפה לשמש מדי יום, מהווה פגיעה בעבודה. כך קובעת (25.6.13) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה, מיכל נעים-דיבנר.
שושנה חקר עבדה 17 שנים כספרית, ובינואר 2000 החלה לעבוד כמטפלת בקשישים. חקר טיפלה בשני קשישים מדי יום, ועבודתה כללה בממוצע ארבע שעות של טיולים עימהם, שנעשו בחלקם בשמש ישירה. הביטוח הלאומי סירב להכיר בסרטן בו לקתה כתאונת עבודה והיא ערערה לבית הדין.
בית הדין מינה את פרופ' רוני וולף כמומחה מטעמו, והלה קבע שיש לייחס לעבודתה של חקר בשמש 40% מהגורמים לסרטן בו לקתה. הערכתו הייתה אמפירית, לנוכח הקושי לסווג את חשיפתה לשמש ולנוכח העובדה שזו החלה רק בשנת 2000. לדעת וולף, "חשיפה למשך ארבע שעות ביום, ארבעה-חמישה ימים בשבוע בהחלט נחשבת למנת קרינה מזיקה ומסרטנת".
הביטוח הלאומי ביקש לפסול את וולף, אך בקשתו נדחתה. לפיכך, תקף הביטוח הלאומי את ממצאיו וטען שאינם עומדים במבחני הסבירות והשכל הישר. ואולם, נעים-דיבנר אימצה את חוות הדעת באומרה, כי וולף היה בהיר וחד-משמעי בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות הצדדים ובית המשפט. חקר יוצגה בידי עו"ד איתן פלג, והביטוח הלאומי - בידי עו"ד דורון ירושלמי.
