"לא האמנתי כאשר אמרו לי את שמו של דכנר"

מנכ"ל קרדן נדל"ן לשעבר, שמעון גלאון, אומר בפתח עדותו במשפט הולילנד (יום א', 7.7.13), כי מעולם לא פגש ביחידות את שמואל דכנר. עוד עמד גלאון על כך, כי החל משנת 2004 ניהל בפועל את החברה תמיר דגן, בעוד הוא בילה את רוב זמנו בניהול פרויקט ברומניה. גלאון טוען להגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית, משום שדגן לא הועמד לדין. הסניגורית, עו"ד יעל גרוסמן, ביקשה להדגיש את העובדה שהפרויקט היה נתון לפיקוח הדוק מטעמו של בנק לאומי, אשר העניק לו את הליווי הפיננסי. לדבריה, עד כה לא ניתנה תשומת לב ראויה לכך שלא ניתן היה להוציא אף צ'ק בלא אישורו של המפקח. לדברי גלאון, העובדה שדכנר היה מעורב בפרויקט מתחילתו הייתה גורם משמעותי בהחלטתה של קרדן להיכנס לשותפות, בשל הידע שלו והוותק שצבר בעבודה בירושלים. "מצאתי בו יתרונות לרוב והוא זכה לכבוד וליחס מעוררי התפעלות בצוות ההיגוי. הוא היה אישיות כובשת. כאשר הפרשה התפוצצה ואמרו לי את השם שלו - לא האמנתי", הוסיף.

"מיקסום המשאבים"

בהתייחסו להסכם לפיו קיבל דכנר מיליון דולר על פני חמש שנים אמר גלאון, כי מדובר היה בעלות מעביד חודשית של 17,000 דולר. "היה לי מהנדס בחברה, ארתור וייס, שהגיע לדכנר עד הברך ועלה לי 60,000 שקל לחודש", הסביר. "לדכנר הייתה ראייה רחבה של כלכליות הפרויקט, יכולת השיווק שלו והרווחיות שלו. הוא נתן לנו את המימד של מיקסום המשאבים מהפרויקט". גלאון הוסיף, כי ההתקשרות עם דכנר נמשכה גם משום שבכל מקרה הוא היה קשור להלל צ'רני, שנותר שותף בפרויקט. עוד אמר גלאון, כי חברת קלדש - בראשות אביגדור קלנר ואמנון ספרן - היא שהייתה אחראית על השיווק וזכויות הבנייה, ונושאים אלו הם שטופלו בידי דכנר. עם זאת הדגיש, כי האחריות לכל ההחלטות בכל התחומים הייתה אחודה. הוא גם פירט את הפעולות שביצע דכנר לאורך השנים בנושאים של פיתוח ההר, קידום תב"ע ד' (תוכנית הבנייה המפורטת בתחילת שנות ה-2000) והיטל ההשבחה. גלאון גם הסביר מדוע דכנר טיפל בהשגת תוספת שבס, טען שהסכום ששולם לדכנר היה סביר, ואמר שבניגוד לדבריו של דכנר - ההיתר לא התקבל.

לשמור תיעוד מלא

גלאון הוסיף, כי הורה למנהלת הכספים של קרדן, נורית שיאון, לוודא שכל תשלום לדכנר יאושר על ידו ושיישמר תיעוד מלא של התשלומים. הוא הסביר, כי הבעייתיות הייתה בכך שלצד ההסכמים - היו תשלומים ומקדמות שביקש דכנר לאורך הזמן. לדבריו, באותה עת היה מקובל לשלם בונוסים לבעלי תפקידים בתחום הנדל"ן - וכך גם לדכנר ולעובדי קרדן נדל"ן. גלאון חלק מחמאות לצורה בה חקרה אותו המשטרה, כאשר נשאל בידי גרוסמן מדוע התכחש בחקירתו לאחריותו לתשלומים לדכנר בנוגע לתוספת שבס (240,000 דולר). הוא תיאר בהתרגשות רבה את חוויותיו מהחקירה, יומיים אחרי שחזר ארצה מקולומביה. "כאשר אמרו לי במה אני מואשם, השמיים נפלו עלי. זכרתי רק משפט אחד: מותר לך לא לזכור, ומה שאתה לא זוכר - אל תגיד. הנייר הזה וניירות אחרות לא קפצו לי לראש ולא זכרתי. אני מתמודד בחמש השנים האחרונות עם בעיה קשה יותר: כאשר אומרים לי 'ארוחת בוקר' - אני שומע 'שוחד'. הקישור בין הולילנד פארק, דכנר ושוחד לא נראה לי שייך למציאות". השופט דוד רוזן התערב לאור דבריו של גלאון, לפיהם קרדן לא הייתה בטוחה שהיא רוצה לממש את תוספת שבס גם לאחר שקיבלו את דרישות העירייה. "אתם מכניסים את סעיף ההצלחה, ואז אתם מעבירים לדכנר 120,000 דולר. אתם מרמים את עצמכם?", תהה. גלאון הסביר, כי התשלום בא לאחר שהעירייה הסכימה עקרונית לתוספת שבס והכדור עבר ליזמים, כדי שיחליטו האם הם נענים לדרישותיה. רוזן המשיך ולחץ בשאלה מדוע הועבר התשלום למרות שדכנר טרם סיפק את הסחורה במלואה. גלאון השיב, כי דכנר המשיך לפעול כדי לצמצם את דרישות העירייה.