בשנת 2010 נעצרו או עוכבו לחקירה 109,000 בני אדם ושוחררו ע"י קצין משטרה. בשנת 2011 שוחררו 109,000 ובשנת 2012 שוחררו 108,000. בשנת 2011 נעצרו עד 24 שעות מעצר 20,642 בני אדם, בשנת 2012 - 18,978 ובשנת 2013 (שטרם הסתיימה) - 5,712. בשנת 2010 היו בסה"כ 60,869 עצורים, בשנת 2011 - 58,036, בשנת 2012 - 62,337 ובשנת 2013 היו עד כה 20,631 עצורים.
נתונים אלה הציג סגן ניצב איציק אברהם, ראש מדור חקירות באגף חקירות ומודיעין של המשטרה, בוועדת הפנים של הכנסת. למרבית הפלא, המשטרה לא הייתה יכולה להציג כמה מתוך 5,712 בני אדם שנעצרו עד 24 שעות היו עצורי לילה ששוחררו רק למחרת בבוקר. זה היה בדיוק הנתון שהוועדה וחברת הכנסת
אורית סטרוק (הבית היהודי) ביקשו לקבל.
ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה (יום ב', 8.7.13) דיון מעקב בנושא מעצרי לילה מיותרים של נחקרים. הדיון התקיים בעקבות הצעתם לסדר, של חברי הכנסת סטרוק ו
יריב לוין, וישיבת הוועדה בנושא זה בתאריך 29.5.13.
עו"ד רענן גלעדי מהסניגוריה הציבורית הדגיש כי כשליש מהעצורים הם עצורי לילה והעריך את מספרם בכ-7,000-6,000 בני אדם.
ח"כ
ישראל חסון (קדימה) ביצע חישוב מהיר והיה מזועזע לגלות שכ-3% מאזרחי ישראל נעצרים או מעוכבים לחקירה כל שנה. עו"ד גלעדי הוסיף ואמר כי פעילות הסניגוריה התרכזה בייעול ההפקדה הכספית לערבות, אך סיפר כי יש בין העצורים קטינים שנעצרים לראשונה והפגיעה בזכות לחרות מותירה בהם טראומות נפשיות. הוא אמר כי הסניגוריה הציבורית שוקלת פנייה לבג"ץ על תופעת מעצרי הלילה. גלעדי ברך את המשטרה על פריסת ה"כספומטים" לייעול ההפקדה בערבות באמצעות כרטיס אשראי. על כל פנים, עו"ד גלעדי הדגיש כי התנהלות המשטרה, בה קצין משטרה שיכול לשחרר עצור בלילה, אינו משחרר אותו, אינה חוקית. לשאלת חברי הוועדה, ענה כי קיימות הערכות שונות לעובדה שהמשטרה משאירה אנשים במעצר לילה. יש כאלו הסבורים שקציני משטרה מעדיפים לגלגל אחריות אל השופטים. לעומת זאת יש הטוענים כי מדובר במעין "ענישת" החשודים.
עו"ד רחלה אראל מלשכת עורכי הדין אמרה כי הנתונים מדאיגים. "במקום שמשטרת ישראל תשמור על דמוקרטיה היא הופכת את הציבור לעבריינים. נדרשת יותר שקיפות וחקירה עקבית של נתונים", דבריה.
היושב-ראש מירי רגב שאלה את נציגי הנהלת בתי המשפט אם יש שופט תורן בבתי המשפט ונענתה כי בכל בית משפט יש שופט תורן וכי בכלל בתי המשפט יש 56 שופטים תורנים הפועלים 24 שעות ביממה. הם הוסיפו ואמרו כי מאחר שקציני משטרה קיבלו סמכות לשחרר בלילה, השופטים אינם עושים זאת.
רגב נחרדה לשמוע שישנם עצורים שאינם משתחררים כי למשטרה אין לעיתים סידור להפקדת ערובה, וציינה כי כיום גם ראשי ערים נלקחים באישון ליל מביתם אזוקי ידיים ורגליים כאחרוני העבריינים. היא אמרה כי יהיה דיון המשך והוא יתקיים במעמד שרת המשפטים והשר לביטחון פנים. "לא ייתכן שאדם יהיה עצור לחינם לילה שלם. מדובר בטראומה נוראית", אמרה.
ח"כ
משה פייגלין (הליכוד ביתנו) אמר כי לדעתו מעצרי הלילה נועדו לענישה. הוא אמר כי מעצר ענישתי מאיים על הדמוקרטיה. כמו-כן אמר כי המשטרה מעדיפה לברוח מאחריות ולהשאיר לשופטים את השחרור. הוא הוסיף: "אנו סובלים מתרבות שאינה מבינה את סוד החרות. צריך להתייחס לחרות בחרדת קודש". ח"כ
דב חנין (חד"ש) הצטרף לדברי פייגלין ואמר כי ניתן ליצור שינוי בכמה דרכים:
1. להשלים את יכולת הפקדת האשראי ולמצוא פתרונות עבור אלו שאין להם כרטיס אשראי.
2. הוא הסכים כי אכן התנהלות המשטרה אינה חוקית והבהיר כי ראוי שמעצר לילה יאושר רק על יד קצין בכיר שיציין מה הטעמים למעצר הזה.
ח"כ סטרוק אמרה כי נראה שלמרות חוק המעצרים החדש ולמרות חוק כבוד אדם וחרותו המשטרה לא הפנימה את ערך החרות.
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון ואמרה כי חייבים להגן על שלום הציבור. "יש יותר מדי מעצרי לילה והאצבע קלה על ההדק, אמרה רגב. על אמצעי הפקדת הערבות אמרה כי אסור שחרותו של אדם תישלל בגלל בעיות טכניות. עוד אמרה כי היא מצפה שהשופטים יעבדו גם בלילה וישחררו עצורים שאין סיבה להחזיקם. לדבריה, בתחילת המושב הבא המשטרה ובתי המשפט יצטרכו להביא נתונים מדויקים לגבי מעצרי הלילה והצדקתם. היא ביקשה כי בדיון המעקב הבא יהיו נוכחים מנהל בתי המשפט, שרת המשפטים, המפכ"ל והשר לביטחון פנים. עוד אמרה כי הייתה רוצה לקדם חקיקה בנושא.
