ע' אשר היגר עם משפחתו לקנדה בהיותו כבן 15, הגיע לאחרונה לחופשה בישראל לרגל חתונה של בן משפחה וגילה כי הוא צפוי להיעצר בנתב"ג מטעם צה"ל, בעוון השתמטות משירות ביטחון. למרות שמעמדו הוסדר עם הגירת הוריו ולמרות שבביקוריו בקונסוליה הישראלית בקנדה לא נאמר לו דבר על כך שהוא חייב בשירות צבאי, נמסר לצעיר, לאחר שנחת בארץ, כי הוא נחשב משתמט משירות צבאי וכי עליו להתייצב בלשכת הגיוס לצורך העמדה לדין וגיוס לצה"ל.
באת-כוחו של הצעיר, עו"ד דנה נוף, פנתה בדחיפות לרשויות הגיוס במטרה להסדיר את מעמדו ולאפשר לו להשתתף בשמחה המשפחתית מבלי שיידרש לעמוד לדין. מפקד מיטב (בקו"ם לשעבר) נענה לבקשתה והשיב לצעיר את מעמדו כ"בן מהגרים" רטרואקטיבית מיום עזיבתו את הארץ וכן העניק לו פטור משירות ביטחון לאור גילו (26).
מקרה נוסף, אשר חייב התערבות משפטית למען "בן מהגרים" ישראלי היה עניינו של סטודנט לרפואה כבן 24, אשר היגר עם משפחתו לאוסטרליה כשהיה בן 17 שנים. ניסיונות ההורים להסדיר את מעמדו בקונסוליה הישראלית עלו בתוהו, ולפיכך, הדיר הצעיר את רגליו מהארץ פן ייעצר ולא הצטרף לביקורים המשפחתיים בארץ.
בעקבות פנייתה של עו"ד נוף החליט מפקד מיטב לבטל את מעמדו של הצעיר כ"שוהה בחו"ל ללא אישור" ולהעניק לו את המעמד הנכסף "בן מהגרים", המורשה לבקר בארץ למשך 120 יום מדי שנה בלא שיידרש לשרת בצה"ל.
עו"ד נוף ציינה, כי רבים המקרים שבהם צעירים המהגרים מהארץ בגיל 16, לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל ובונים שם את חייהם עם בני משפחתם ולעיתים אף מספיקים להקים משפחה משלהם, נעצרים בביקור בישראל ולהפתעתם הרבה, מוצאים עצמם לכודים בסבך מערכת המשפט הצבאית ועלולים להסתכן בכתם של רישום פלילי הנובע מאי-התייצבות לשירות ביטחון. עו"ד נוף הדגישה, כי רצוי, מבחינתם, להסדיר את מעמדם עוד בטרם הגיעם ארצה ובכך להימנע מהסתבכויות מיותרות.
