אישה שהסתירה מבעלה לפני נישואיהם את העובדה שהיא חולה בשסעת (סכיזופרניה), תפצה אותו ב-15,000 שקל. כך קבע (25.6.13) שופט בית המשפט למשפחה בפתח תקוה,
צבי ויצמן.
בני הזוג נישאו בשנת 2003, כעבור שנה נולד בן ובשנת 2007 התגרשו. שנתיים לאחר הגירושין הגיש הבעל תביעת נזיקין בסך 180,000 נגד האישה, בטענה שהסתירה ממנו את מחלתה. לדבריו, אילו היה יודע על המחלה - לא היה מתחתן איתה. הוא גם טען, כי נגרמו לו נזקים בדמות הוצאות החתונה, טיפול בבנה של האישה מנישואיה הקודמים ונכות של 20%. האישה טענה, כי סבלה רק מדיכאון שלאחר לידה, וציינה שהם נישאו לאחר היכרות של חצי שנה - בה היה לגבר די זמן לעמוד על טיבה.
לאמץ את המשפט העברי ויצמן פותח בציינו את הזהירות בה יש להחיל את דיני הנזיקין על מישור היחסים בין בני זוג. ברור שיחסים אלו מבוססים על אמון, הוא אומר, אך בה במידה ידוע שבתקופת החיזור מבליטים בני הזוג את מעלותיהם ומצניעים את חסרונותיהם. לאור זאת, נשאלת השאלה מהן אמות המידה לפיהן יקבע בית המשפט שהסתרה מהווה עוולה נזיקית. ויצמן מדגים:
"האם, על דרך הדוגמה, זה אשר הסתיר מבחירת ליבו כי הוא נוחר נחרות עזות בשנתו העלולות להפריע את שנתה שלה, עָוַל עד כדי חיובו בפיצוי בת זוגו על כך שלילותיה לילות לבנים? ומה באשר להסתרתו את העובדה כי הוא נוהג לעשן או לשתות משקאות אלכוהוליים? או זה אשר אינו מגלה באוזני משנהו את דבר היותו לוקה במחלת עור נסתרת בגופו? או זה המציג עצמו כצעיר בשנים מכפי גילו? או המסתיר כי בעבר הורשע בפלילים ? כיצד והיכן נשרטט את קו הגבול בין הימנעות מגילוי או התיהרות והפרזה המהווים חלק ממעשה חיזור לגיטימי, לבין הסתרה המהווה עוולה נזיקית? האם כל פגם מוסרי של אי גילוי והסתרה יתגלגל לכדי עוולה נזיקית המזכה בפיצוי כספי?".
לדעת ויצמן, ניתן להסתמך בנקודה זו על המשפט העברי. הוא סוקר מקורות הלכתיים ומאמץ את גישתו של הרב ישראל יעקב קנייבסקי: "החובה על בן זוג לגלות מום או עובדה הנוגעת אליו קמה ועולה אך ורק באם מדובר במום או פרט מהותיים ביותר, אשר האדם הסביר לא היה מוכן להתקשר בקשר נישואין לו היה יודע עליהם ואף היה מבקש להתיר את קשר הנישואין באם התגלה לו הדבר אחר נישואיו, לא כן הדבר באם מדובר במום כזה שבמבחן אוביקטיבי של ה'אדם הסביר' יימצא, כי אחר שכבר נכנס אדם בברית נישואין לא היה מבקש להתירם אך ורק בשלו של מום זה למרות הסתרתו ממנו, במקרה שכזה לא יחוייב המסתיר בפיצוי בן הזוג השני".
גם הבעל הסתיר בעוברו למקרה שבפניו קובע ויצמן, כי האישה אכן סבלה משסעת - בגינה אף ביקשה וקיבלה קיצבה מהביטוח הלאומי - וכי היא הסתירה זאת מן הגבר. מעשה זה מקים את כל רכיביה של עוולה נזיקית, הוא מוסיף. עם זאת, ויצמן סבור שהגבר הגזים במידה רבה בתיאור התנהגותה של רעייתו דאז, והוא אף הסכים במסגרת הגירושין שבנם יימצא ברשותה. עוד מציין ויצמן, כי הגבר הסתיר מהאישה שבעבר לקה בסרטן הגרון, וכי הוא התנהג בצורה קמצנית במיוחד כלפיה וכלפי בנה. גם חוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינו של הגבר לא שכנעה את ויצמן, והוא מוסיף שהגבר לא הוכיח את נזקיו הנטענים.
בסופו של דבר חייב ויצמן כאמור את האישה לשלם 15,000 שקל בלבד, תוך שהוא מסביר: "מצאתי כי יש לחייב את הנתבעת אך ורק בפיצוי כספי מצומצם יחסית בגין עוולתה כלפי התובע ולו על-מנת שייזהר אדם מלהסתיר מום כה מהותי ומשמעותי מבן זוגו קודם לנישואיהם". הגבר יוצג בידי עו"ד יגאל צדקוני, והאישה - בידי עו"ד יוסי חביב.