חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני מסדיר את הפיקוח והאכיפה על הייצוא הביטחוני, בהתאמה לנורמות בינלאומיות. ממצאי הביקורת מצביעים על ליקויים, חלקם מהותיים, בתחום האכיפה והפיקוח. למעשה, האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני אינו מיישם את כל הסמכויות שניתנו לו על-פי החוק לשם ביצוע האכיפה, וגם האכיפה שמקיים מינהל המכס לוקה בחסר. כך קובע (יום ד', 17.7.13)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
מנתוני הדוח עולה, כי בשנת 2011 העניק משרד הביטחון 10,984 רשיונות שיווק ליצואנים ביטחוניים בנושאים בלתי מסווגים, עוד 2,287 רשיונות מסווגים ו-3,566 רשיונות למה שכונה "מדינות מיוחדות".
רוב פעולות האכיפה שמבצע האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני, שנועדו לבדוק ולוודא כי פעולות היצואנים הביטחוניים נעשות על-פי הוראות החוק, נעשות שלא ביוזמתו, אלא כתגובה למידע המתקבל מגורמים שונים על הפרה לכאורה של החוק. החוק קובע, כי מי שקיבל רישיון ימסור לרשות המוסמכת דיווחים בכתב, אחת לשנה, על פעילות שביצע, ובהתאם לטופס שייקבע בתקנות. משרד הביטחון לא קבע מתכונת לטופס דיווח בנוגע לפעילויות הדורשות רישיון, ולא דרש את הדיווחים האמורים מהיצואנים.
נטל ליצואנים ולעובדים הפיקוח בפועל על התאמת נתוני הייצוא הביטחוני מהארץ נעשה על-ידי מינהל המכס. סדרי העבודה וקשרי הגומלין בין האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני ומינהל המכס טרם הוסדרו בנוהלי עבודה משותפים. להעדר הנהלים תרומה לכך שהאכיפה של הייצוא הביטחוני באמצעות מינהל המכס לוקה בחסר.
הליך אישורן של בקשות לרשיונות שיווק במתכונתו הנוכחית הוא מסורבל ומהווה נטל על היצואנים, ויש בו כדי לפגוע ביכולתם להתחרות בשוק הבינלאומי. הליך זה גם מהווה נטל על עובדי משרד הביטחון הנוטלים בו חלק. נמצאו חריגות בזמני הטיפול בבקשות לרשיונות שיווק שנקבעו בתקנות. כמו-כן, יעדי האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני לקיצור זמני הטיפול ב-50% טרם הושגו, הגם שביחס לשנת 2008 נמצא שחל שיפור משמעותי בזמני הטיפול בחלק ניכר מרשיונות השיווק.
חלק ממערכות המחשוב באגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני מיושנות, חלקן אינן מקושרות ביניהן, כמו מערכות המחשוב של רשיונות השיווק ורשיונות הייצוא, ואין ניהול ידע מרכזי של החלטות העבר. מצב זה אינו מאפשר לאגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני, בין היתר, לבדוק באופן ממוחשב ויעיל קיומה של הלימה בין נתוני רישיון השיווק ורישיון הייצוא.
ליישם את הוראות החוק מבקר המדינה אומר: "מתפקידו של משרד הביטחון לבצע את פעילויות רישוי הייצוא הביטחוני בזמן הקצר ביותר האפשרי, ביעילות ובמקצועיות. זאת, כדי שלא לפגוע בפעולות השוטפות של השיווק והייצוא, תוך מתן אפשרות ליצואנים הישראלים להתחרות בשוק הייצוא הביטחוני העולמי. פעולות שנעשו בשנים האחרונות הביאו אומנם לקיצור לוחות הזמנים לטיפול ברשיונות השיווק, עם זאת, הליך מתן הרשיונות לשיווק במתכונתו הנוכחית עדיין טעון שיפור בהשוואה לתקנים שקבע האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני".
שפירא קובע, כי על מנכ"ל משרד הביטחון ועל ראש האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני לפעול בהקדם לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה, הן בנוגע לרישוי הייצוא והן בנוגע לפיקוח עליו. דגש מיוחד יש לתת על שיפור המערכות הממוחשבות של האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני, המהוות כלי עבודה מרכזי בהליך מתן הרשיונות. נוסף על כך, על משרד הביטחון להשלים את כל הנדרש לצורך יישום מלא של הוראות החוק בנוגע לקבלת דיווחים בכתב מהיצואנים על עסקות שבוצעו, בנוגע לפיקוח על פעולות תיווך בין גורמי חוץ ובנוגע לציוד ביטחוני במעבר.
