מבקר המדינה,
יוסף שפירא, מצביע (יום ד', 17.7.13) על "פערים משמעותיים בהיערכות העורף לחרום, שחובה על הגופים הנוגעים בדבר לטפל בהם בהקדם". בדיקת המבקר העלתה, כי חלק מן הליקויים שהתגלו במלחמת לבנון השנייה טרם תוקנו.
כבר בדוח מבקר המדינה שפורסם ביולי 2007 בנושא "היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה", העיר המבקר דאז,
מיכה לינדנשטראוס, כי על הממשלה ליזום הסדר חקיקתי מקיף, מאוחד ומתואם, שירכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בעתות חרום, יבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד ממשרדי הממשלה ומהגופים המטפלים בעורף בחרום, וכן יגדיר את קשרי הגומלין ביניהם.
ואולם, מאז הקמת המשרד להגנת העורף בינואר 2011 חלפו למעלה משנה וחצי, ועד למועד סיום הביקורת, יולי 2012, טרם באה על פתרונה סוגיית הסדרת תחומי אחריותו וסמכויותיו של המשרד להגנת העורף. מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה בדצמבר 2012 נמצא, כי לא חל שינוי במצב.
אין גוף מרכזי המבקר מוסיף, כי עדיין אין הסדר חקיקתי מקיף המרכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בעתות חרום, והמבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד מהגופים. מצב זה עלול לגרום לאי-בהירות בעניין חלוקת תחומי האחריות בין שר הביטחון, השר לביטחון הפנים והשר להגנת העורף, ובין כל הגופים המטפלים בעורף בחרום הכפופים להם. "פערים אלו בתשתית הנורמטיבית מקבלים משנה תוקף בחלוף למעלה משש שנים מאז מלחמת לבנון השנייה, כשטרם התקדמה חקיקתו של הסדר מקיף כאמור, ולפיכך יש לראות בכך משום ליקוי חמור", אומר שפירא.
"במצב הדברים הנוכחי, כאשר הסמכות לתאם בחירום את הגופים המטפלים בעורף לא ניתנה לשום גוף, הרי שאין עדיין בישראל גוף מרכזי לאומי המאחד אחריות וסמכות בנוגע לטיפול בעורף, ואשר יכול לרכז את הטיפול בעורף גם בעתות שגרה וגם בעתות חירום", מציין שפירא.
משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה, כי למרות העובדה שהאיום של ירי טילים ורקטות על העורף החריף משמעותית, לא נעשתה עד מועד סיום הביקורת, יולי 2012, עבודת מטה מקיפה הממליצה לדרג המדיני לקבוע את רמת השירות הנדרשת מכל אחת מהתשתיות הלאומיות החיוניות בישראל לצורך שימור תפקודו של המשק, לרבות בחרום.
בהיות מתקני התשתיות הלאומיות חיוניים לצורך הפעילות הרציפה של המשק האזרחי והתמיכה בפעילות צה"ל ובעורף, יש להאיץ את הטיפול בהסדרת כל הדרוש להמשך תפקודם בעת חרום ולמיגונם. משכך, על המשרד להגנת העורף לגבש, בשיתוף המשרדים הממשלתיים והגופים הרלוונטיים, תוכנית כוללת למיגון כלל מתקני התשתיות הלאומיות החיוניות, ולהביאה לאישור הממשלה בהקדם האפשרי.
מציין לחיוב את הצעדים אף שוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי רשמה בפניה בדצמבר 2009 "את הכוונה לצייד 100% של אזרחי ישראל במסכות אב"כ [ערכות מגן] - ביעד זמן של שנתיים וחצי", בפועל, מלאי ערכות המגן אינו נותן מענה לחלק ניכר מאזרחי ישראל. נוכח המשמעויות של מחסור בערכות מגן לחלק ניכר מהאוכלוסיה ובהתחשב בהתגברות איום חומרי לחימה כימיים על העורף ראוי, כי הדיון בנושא ערכות המגן, אותו הינחה במרס 2012 ראש הממשלה לקיים עד סוף 2012, יתקיים מוקדם ככל הניתן, כדי שתתקבל החלטה בנושא.
נכון למועד סיום הביקורת ולמרות מעורבותו של ראש הממשלה, המערך להפצת התרעה באמצעות מכשירי הטלפון הניידים טרם הושלם, לא הושגה עדיין הסכמה של חברות הסלולאר לספק שירות התרעה סלולרי, ולא החלה עדיין פעילות לתיקון הרישיונות שלהן או לתיקון החקיקה בנושא זה. כיוון שהמערך להפצת התרעה באמצעות מכשירי הטלפון הסלולאריים נועד להציל חיים, יש להשלים הטיפול בנושא זה ללא דיחוי נוסף.
מבקר המדינה מציין בחיוב את הצעדים שנקטו ראש הממשלה, משרדי הממשלה וצה"ל מאז מלחמת לבנון השנייה בהתייחס להגנה על העורף, וביניהם הקמת המשרד להגנת העורף ופעולות מיגון שונות של האוכלוסיה. עם זאת, עקב החשש לפגיעה בעורף בעימות נוסף או בעת אירועי אסון רחבי היקף בשגרה, על הממשלה ועל כל הגופים העוסקים בכך לטפל בדחיפות בממצאים העולים מדוח זה, כדי לשפר את יכולת העמידה של העורף.
