ראש המועצה הוציא צווי הריסה נגד מתנגדיו

כפי שפרסמנו בינואר 2013 פעלו ראש המועצה המקומית בית אריה-עופרים, אבי נעים, ורבים מחברי המועצה בניגוד לחוק ובנו בבתיהם תוך חריגות בנייה. כך עלה ממסמך רשמי של המועצה המקומית שהוגש לבית המשפט העליון וממידע רב שהגיע בנושא ל-News1. המסמך המדובר נרשם בידי מהנדס המועצה, יהונתן כתבן, ב-7 במאי 2012 על סמך בדיקה שנערכה על-ידי המפקחת אנה טולציס, בעקבות תלונות שהגיעו למשרד מבקר המדינה בנושא. משרד מבקר המדינה פנה אל המועצה המקומית בבקשה לקבלת תגובה ובעקבותיה הורה ראש המועצה, אבי נעים, על עריכת הבדיקה.

• אבי נעים - בית ברחוב הזית 81 - יש היתר לבית המקורי ולתוספת אך התוספת נבנתה בסטייה מההיתר. הגיש תוכנית לאישור לאחר ביצוע הבנייה בפועל. התוכנית תואמת לקיים בשטח, אך הוועדה המקומית אינה מוסמכת לאשר אותה.

• אבי נעים - בית ברחוב מאיר אריאל 6 - יש היתר לבית המקורי. השטח אושר בתקופת ביניים שבה אושרו שטחים גדולים מעבר למאושר בתב"ע שבתוקף. הבית נבנה עם תוספת שטח לא מאושרת. הוגשה תוכנית לאחר ביצוע הבנייה בפועל אך היא לא הוגשה לאישור הוועדה. דוח הפיקוח קבע: יש להסדיר היתר בנייה למבנה. הבית נבנה בשנים האחרונות, אחרי שאבי נעים נכנס לתפקידו במועצה המקומית בית אריה, במהלך השנים האחרונות [בקניית הבית עסקנו בחשיפה קודמת שניתן לראות בצד ידיעה זו, הכוללת צילומים של המגרש, מגרש 889, לפני בניית הבית. א.ו.].

• שמעון בצלאל כהן - בית ברחוב קטלב 15 - כל הבנייה בביתו נעשתה ללא היתר. על קומת הקרקע הוגשה בקשה להיתר, אך התהליך לקבלת ההיתר לא הושלמה. על קומה א' בבית לא הוגשה בקשה להיתר. מבנה בחצר נבנה מעבר לקו הבניין. גגות ומצללות נעשו ללא היתר. הפיקוח הדגיש כי הוגשו לכהן מספר התראות וכי הוא הבטיח שיטפל בהסדרת ההיתר. דוח הפיקוח קבע: להרוס כל מה שנבנה ללא היתר (דהיינו את כל הבית) או לחלופין להסדיר היתר בנייה.

• בת שבע החרמוני - בית ברחוב פריחת השקד 37 - יש היתר לבנייה העיקרית, אך קיימת אי התאמה בפיתוח השטח אשר יצרה חלל מתחת לבניין. בחלל המדובר נבנו מחסן וחנייה שאינם מתועדים. נמסרה הנחיה בעל פה על-ידי הפיקוח.

• דוד שעשוע - בית ברחוב הזית 18 - אין היתר לבית בדומה לרוב הבתים בשכונה ב'. נעשו תוספות בנייה ללא היתר, כולל מבנה עץ המשמש כיחידת דיור נפרדת שחלקו מחוץ לקו הבניין. ועדת הבנייה דחתה בקשה מצומצמת לאישור המבנה שמחוץ לקו הבניין והמליצה על הליך שינוי תב"ע מקומי שטרם בוצע. דוח הפיקוח קבע: להשלים קבלת היתר בנייה למבנים שנבנו.

• יעל השאש - בית ברחוב הדקל 34 - יש היתר לבית המקורי, אך נבנו תוספות ללא היתר: גג על מרפסת ומחסן בחצר. דוח הפיקוח קבע: להחזיר את המצב לקדמותו, דהיינו להרוס כל מה שנבנה ללא היתר.

• אבי קרקו - בית ברחוב מעלה הזית 9 - בית משותף שנבנה עם היתר. נבנו תוספות ללא היתר: מבנה מגורים בחצר, גג על המרפסת וגגון בחצר. דוח הפיקוח קבע: יש להחזיר המצב לקדמותו, דהיינו להרוס את כל מה שנבנה ללא היתר.

• אצל חברי המועצה נרדי מילר ואורי כהן לא נמצאו חריגות בנייה מלבד אי התאמות קלות במבנה הגג בביתה של אורי כהן.

המסמכים המדוברים הוגשו לבית המשפט העליון במסגרת תשובת המועצה המקומית בית אריה לעתירה שהגישו חבר המועצה נרדי מילר ותושב היישוב יהודה אלבוים בטענה לניגודי עניינים ונקיטת איפה ואיפה ביחס לחוקי הבנייה. כך למשל חשפו העותרים כי כבר בשנת 2002 קבע מבקר המדינה שבביתו של אבי נעים נעשתה בנייה ללא היתרים וכי המועצה דרשה ממנו אז, עת היה אחד מחברי המועצה ולא העומד בראשה, להרוס את כל שבנה ללא היתר ולהשיב את המצב לקדמותו. אומנם בדוח לא הוזכר שמו של נעים במפורש, אולם הפרטים כולם תואמים לבנייה שנעשתה בביתו.

אחת מתושבי המועצה המקומית שקיבלה צו הריסה על בנייה שעשתה בביתה אמרה ל-News1 כי כל הבתים שקבלו צווי הריסה הם בתים הנמצאים על הקו החיצוני של היישוב. "הם מעולם לא תוחמו. בשטח המדובר אנחנו גרים ומטפחים כבר 15-20 שנה. כמונו יש אין ספור בתים ביישוב, ברחוב לבונה לדוגמה. זה ברור שהצו מגמתי וניתן בצמידות לבג"ץ השני שהגשנו נגד פרויקט נחל שילה", אמרה. דבריה אודות מגורים ממושכים בבתים שעליהם הוצאו צווי הריסה מעלים תהיה על חוקיות הצווים. זאת לנוכח סעיף 238א(א) לחוק אשר קובע, בין היתר, כי תנאי להוצאת צו הריסה מינהלי על-ידי יו"ר ועדה מקומית לתכנון ובנייה, הנו הגשת תצהיר חתום בידי מהנדס הוועדה המקומית, המציין כי לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר בנייה או בחריגה מהיתר בנייה, כי לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר מששים ימים לפני הגשת התצהיר, וכי ביום הגשת התצהיר הבניין לא מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים יום. על-פי סעיף 238 א(ח) לחוק, אחת מן העילות לביטול צו הריסה מינהלי היא הוכחה שהצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. לטענת יהודה אלבוים, תושב בית אריה אשר מתמודד בבחירות המוניציפליות הקרובות על ראשות המועצה ואשר במסגרת עתירה שהגיש נחשפו חריגות הבנייה של אבי נעים טוען כי ראש המועצה מבקש לנקום במי שהתנגדו לבנייה הלא חוקית בשטחי שמורת הטבע נחל שילה. "אבי נעים שלח צווי הריסה לכל האנשים שנאבקים מאבק עיקש, מאבק נחוש, מאבק צודק ברובו לפחות לפי החלטת בג"ץ על כל עניין הבנייה בנחל שילה. כל האנשים שהרימו את נס המרד נגד ההחלטות של אבי נעים ביחס לואדי שילה קיבלו צווי הריסה. אבי נעים חושב שבכוחנות הוא ישלח עכשיו את כולם לעורכי דין וכל אחד צריך לרוץ ולקחת עורך דין ולשלם הרבה כסף. ככה הוא חושב לנצח את התושבים", אמר. תושב נוסף שקיבל את צו ההריסה הוא שי סרוסי. לדבריו, מיד לאחר התנגדות התושבים לתוכנית הבניה בנחל שילה, עוד בשלב הועדות, הם מודרו בכל דרך על-ידי המועצה. "עקב כך גדל חששנו שרוקמים תוכנית הרסנית שפוגעת בשמורת הטבע שילה. כל ניסיונותינו לקבל מידע מהרשות המקומית נתקלה בסרבנות ואף הובילה לנקמנות כלפינו. כולנו קיבלנו מכתבי איום מהמועצה שניתבע באופן אישי אם נעכב את התוכנית. לאחר פנייתנו לבית המשפט קיבלנו דרישות תמוהות מהמועצה. אני באופן אישי קיבלתי צו הריסה לפרגולה ומחסן הקיימים כ-10 שנים וכן למרפסת שנבנתה בשל כשל הביוב הציבורי שגלש תדירות לחצרי הפרטי. במקום לפתור את הכשל ולקחת אחריות על המפגע התברואתי מבקשת המועצה להרוס את הפתרון שבוצע ומומן על ידי", סיפר ל-News1. לדבריו, כל זאת כאשר מהנדס המועצה יודע כי מהנדס מטעמו עובד על הגשת בקשות מסודרות לוועדה המקומית. "לאחר שהצלחנו להוכיח בבג"ץ כי אכן ישנה פלישה לשמורת הטבע החיש ראש המועצה את העבודות בשטח בכדי לקבוע עובדות בשטח. לאחר שנודע לו כי אנו מתכוונים שוב לעתור כדי לעצור את כל התוכנית כינס ראש המועצה את הוועדה לבניין והוציא צווי הריסה לכולנו באופן גורף והזמין אותנו לשימוע דחוף. האבסורד הגדול הוא שחברי הוועדה כולל ראש המועצה עצמו לכולם חריגות בנייה בבתיהם. לראש המועצה חריגות חמורות במיוחד שאותן ביצע במסגרת תפקידו כיושב-ראש הוועדה. אך להם מותר ולא מוציאים להם צווים. להפך, הם מנסים להכשיר את החריגות שלהם באמצעות התפקיד שלהם", טען. עוד הוסיף כי במקום להפנים את פסיקת בג"ץ ממשיך נעים להתנהל באופן עקום תוך זלזול בוטה בתושבים.

תיעוד שנעשה הבוקר (יום א', 14.7.13) מגלה כי למרות שבית המשפט העליון הורה לתקן את תוכנית הבנייה שפוגעת בשמורת נחל שילה ולמרות שרשות הטבע והגנים טרם הגישה את המדידות החדשות שלה להגדרת שטחי השמורה ממשיכים כלי העבודה ההנדסיים הכבדים של המועצה המקומית בפעולות תשתית במקום. כפי שניתן לראות בתמונה המצורפת, נמצאים באזור שבמחלוקת מחפרונים שעוסקים בהפיכת הקרקע. בפעולה זו עלול להיגרם נזק בלתי הפיך נוסף לשטח שלאחר המדידות עשוי בהחלט להיות חלק מן השמורה. לאחר פניית התושבים לבג"ץ התגלה כי המינהל האזרחי אישר את תוכנית הבנייה בתוך שמורת הטבע. השופטת דפנה ברק-ארז מתחה ביקורת קשה מאוד על ראש המינהל האזרחי, תא"ל מוטי אלמוז, שאישר את התוכנית: "תוצאות הבדיקה שערכו אלמוז וקמ"ט שמורות הטבע הן מטרידות. הן מלמדות לכאורה על התנהלות בלתי תקינה בעניין תכנוני בעל חשיבות מרכזית. יש להבטיח בכל דרך כי יאומצו נהלים שימנעו טעויות חוזרות מסוג זה בשים לב לחשיבות הנודעת לכך שבנייה ופיתוח ייעשו תוך שמירה על ערכי טבע", כתבה בהחלטה.

דוברו של אבי נעים, אריאל פלר, מסר בתגובה כי המועצה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה פועלות על-פי דין. "המדובר בתושבים שפלשו לשטח ציבורי באופן שמונע את השלמת הפיתוח של שכונה חדשה. הפולשים הגישו התנגדות לתב"ע בוועדה המחוזית ונדחו. הם לא הסתפקו בכך והגישו עתירה לבית המשפט שנמחקה מחוסר סמכות וחויבו בהוצאות והגישו ערעור ומשכו אותו תוך בקשה שלא לחייבם בהוצאות. בנוסף לכל זאת עתרו הפולשים בימים האחרונים לבג"צ ונושא זה יידון בין כותלי בית המשפט", טען. לדבריו, לפולשים עומדת זכות הערעור על צווי ההריסה המנהליים שהוצאו להם על-פי דין. "מדובר בפלישה לא חוקית לשטחים ציבוריים וכי גם לרוכשים של המגרשים ,שפיתוחם מתעכב בשל הפלישה ,עומדות הזכויות לבנות בית למשפחתם. בכל המקרים בתחומי המועצה בהם הייתה פלישה או בנייה לא חוקית בשטחים ציבוריים הנושא טופל על-ידי מחלקת הפיקוח של המועצה", לשון התגובה. אולם כפי שציינו לעיל, אופי הטיפול של מחלקת הפיקוח של המועצה שונה בתכלית כאשר מדובר בפלישה לא חוקית לשטח ציבורי שביצעו אבי נעים וחבריו לקואליציה - שם פועלת מחלקת הפיקוח להסדרת הבנייה, לעומת הטיפול בפלישות לשטחים ציבוריים שביצעו מתנגדיו - שם באורח פלא הוצאו צווי הריסה. ביחס לטענות על המשך עבודות התשתית בשטחי שמורת הטבע טען דוברו של נעים כי החברה לפיתוח אינה מבצעת עבודות בתחומי השמורה. "קיים צו הכרזה של השמורה שהוצג בבית המשפט ואשר קובע את גבולות השמורה ועל פיו אנו מחויבים לפעול", ציין. עוד הוסיף כי על-פי הטענות של התושבים ניתן לומר שגם הם פלשו לתחומי שמורת הטבע משום שהמדידות, לטענתם, לא הסתיימו. "על דבר אחד אין מחלוקת", הוסיף, "מדובר בקבוצה קטנה של תושבים אשר פלשו לשטח ציבורי בניגוד לחוק".