"ממצאי דוח זה בדבר העדר אכיפה מתמשכת בתחומים של ניהול מקרקעין, כמו גביית דמי חכירה והחכרת קרקעות באיזורי תעשיה, ושל טיפול בנכסים נטושים ושיקום מחצבות ביו”ש - משמעותם פגיעה בשלטון החוק, והם אף מעלים חשש לפגיעה בדין הבינלאומי. משכך, על היועץ המשפטי לממשלה להידרש לדוח זה לפרטיו, ולפעול בנחרצות בצוותא עם הגורמים הרלוונטיים, כדי לתקן כל אחד מהליקויים שהועלו בדוח". כך מסכם
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, את הדוח על הטיפול ברכוש הממשלתי והנטוש ביהודה ושומרון (יום ד', 17.7.13).
צווים שהוצאו מיד לאחר מלחמת ששת הימים מהווים את בסיס הסמכות של הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביו”ש. בתפקיד הממונה משמש זה 15 שנה יוסי סגל.
הממונה לא החתים על חוזי חכירה את המתיישבים המתגוררים ביישובים שהקימה ביו”ש החטיבה להתיישבות בסוכנות היהודית, וזאת מאז הקמתם של יישובים אלה, אף שהדבר מתחייב מהצו בדבר רכוש ממשלתי, והוא לא גבה מהם דמי-חכירה.
עובדה זו לא רק שהביאה לכך שנגרם הפסד של מאות מיליוני שקלים לקופת האיזור, אלא שהיא גם אינה מאפשרת למינהל האזרחי לקיים ניהול ופיקוח ראויים על אדמות מדינה ביו”ש. מצב זה יוצר אפליה לא רק בין תושבי אותם יישובים ובין תושבי יו”ש המתגוררים ביישובים שהקים משרד השיכון, שמהם גובה הממונה דמי חכירה, אלא גם בינם ובין תושבי ישראל, המשלמים דמי חכירה למינהל מקרקעי ישראל.
שנים של התעלמות אי-החתמת חוזי חכירה ואי-גביית דמי החכירה חמורים במיוחד בהתחשב בכך שהסיבה העיקרית לליקוי לא טופלה משך שנים רבות, למרות ידיעת כל הגורמים הרלוונטיים. ראש המינהל האזרחי, תא"ל מוטי אלמוז, ומנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, טוענים שהבעיה נעוצה בעיקר בחוסר כוח-אדם ביחידת הממונה. הנושא הועבר לידיעת שרי האוצר והביטחון (
רוני בר-און ב-2009 ו
אהוד ברק ב-2010), אך למרות זאת לא נמצא פתרון. "מדובר בכשל מהותי שנמשך לאורך שנים רבות של כל הגורמים הנוגעים לנושא זה - הממונה, ראשי המינהל האזרחי לדורותיהם, ראשי המינהל לדורותיהם ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר", אומר שפירא.
בין האדמות שהקצה הממונה ולא החתים על חוזי חכירה לגביהן, קיימות גם אדמות בבקעת הירדן, המשמשות חקלאים ישראלים. הממונה לא גבה דמי שימוש עבור הקרקע, ולא פיקח על כך שהשימוש במקרקעין הוא לצורכי חקלאות. זאת, לטענתו, מחמת מחסור בכוח אדם. בשל כך גם לא מבוצע פיקוח של ממש על השימוש במקרקעין ועל הקצאות המים.
ביו”ש פועלות 38 תחנות דלק ישראליות הממוקמות ברובן על אדמות המדינה, 25 מהן פועלות שנים רבות בלי שהממונה חתם עם בעליהן על חוזה הרשאה לשימוש בקרקעות שעליהן הן נמצאות. הממונה לא אכף במשך שנים רבות את חובת התשלום של תחנות הדלק עבור השימוש באדמות המדינה, ובכך נגרמו הפסדים משמעותיים לקופת האיזור.
באוקטובר 2000, עם פריצת האינתיפאדה השנייה, חדלו 95% מהפלשתינים השוכרים את הנכסים הנטושים, לשלם לממונה את דמי השכירות. למרות זאת, הממונה לא פעל מאז לחדש את החוזים ולגבות מהם את דמי השכירות. מצב זה פגע בזכויות הנפקדים בנכסיהם ובהכנסותיהם, ולדברי היועץ המשפטי ליו”ש, הוא עלול "לפגוע אף בחובת השמירה על שלמות הנכס עבור הנפקד".
דרושה בדיקה כללית שפירא מסכם: "בביקורת עלו ממצאים, חלקם חמורים, של ניהול כושל של אדמות מדינה ואדמות נטושות ביו”ש שעליהן מופקד הממונה, שבאו לידי ביטוי בולט באי-חתימה על חוזי חכירה עם חלק מהמתיישבים, עם חלק מבעלי העסקים הישראלים ועם המחזיקים בנכסים נטושים פלשתינים ביו”ש, ובאי-גבייה של דמי חכירה ודמי שכירות מהם ומהמחזיקים בנכסים נטושים פלשתינים ביו”ש, בגין השימוש בקרקע ובנכסים".
ממצאים אלו יש בהם כדי להצביע על דפוסי עבודה לקויים ביחידת הממונה, ממשיך שפירא. לדעתו, לשם תיקון הליקויים, מתחייבת בדיקה כללית ויסודית של תפקוד יחידת הממונה, בין היתר בהתייחס לתקן כוח האדם הדרוש לביצוע כל משימותיה.
על ליברמן, אלמוז, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף איתן דנגוט, ועל-פי הצורך גם הרמטכ"ל, רב-אלוף
בני גנץ - לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח, קובע שפירא. בנוסף לכך, בהתחשב בחומרתם של חלק מהליקויים ובהעדר פעילות לפתרונם מצד האחראים לכך במשך שנים, יש מקום שגם השרים הנוגעים בדבר - שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון, שר האוצר, ועל-פי הצורך גם ראש הממשלה - יידרשו לפתרון הסוגיות שעלו בדוח זה.
