חיילים מורשעים לעתים בדין משמעתי בהליכים פגומים בעליל. כך קובע (יום ד', 17.7.13)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא. במקרים לא מעטים חרגו קציני שיפוט מסמכויות השיפוט או הענישה שלהם, מצא משרד המבקר.
על-פי חוק השיפוט הצבאי, במקרים שבהם נפל פגם בהליך המשמעתי רשאי הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) להתערב בהליך: לבטלו, להמיר את העונש שהוטל או להורות על שיפוט חוזר. בתקופת הביקורת לא היה קיים במדור הדין המשמעתי מאגר נתונים המאפשר פילוח של סוגי הליקויים שנמצאו ושל סוגי ההתערבויות שנעשו בהליכים, היכול לשמש בסיס לתהליך הפקת לקחים מסודר בנוגע לפעולות הנדרשות כדי לשפר את מקצועיות קציני השיפוט.
בתקופת הביקורת לא היה קיים מנגנון העוקב אחר ריבוי ליקויים בהליך הדין המשמעתי אצל קציני שיפוט מסוימים, וממילא לא היה קיים מנגנון המטפל בדרך זו או אחרת בשיפור מקצועיותם של אותם קציני השיפוט ששגו. לצד קציני שיפוט המתייעצים באופן תדיר עם מדור הדין המשמעתי, ישנם קציני שיפוט שאינם נוהגים להיעזר בו. מבין הפונים למדור הדין המשמעתי כגוף מפקח, מעטים הם דווקא החיילים הרואים עצמם נפגעים מהליכי דין משמעתי שנעשו ביחידות.
תיעוד לקוי של ההליכים בביקורת שנערכה בשני בסיסים נמצא, כי בלמעלה ממחצית המקרים שנבדקו, קציני שיפוט תיעדו באופן לקוי את הליכי הדין המשמעתי שקיימו. בעיקר הדברים נכונים בנוגע לרישום הנימוקים לגזר הדין; בנוגע לסימון על גבי הטופס כי הודע לנאשם על זכותו לערור או לבקש המתקה של העונש; ולעתים הדברים נכונים גם בנוגע לתיאור מעשה העבירה עצמו.
במקרים שבהם החליט מדור הדין המשמעתי להתערב, היו ב-13% מהמקרים ליקויים באופן הוכחת האשמה. כן עלה בשיחות עם קציני שיפוט, כי חלקם מתקשים בניהול הליכי דין משמעתי שבהם נדרש לשמוע עדויות ולבחון ראיות, וחלקם אינם בקיאים בהוראות החלות על ניהול הדיון במקרה כזה. כתוצאה מכך חיילים מורשעים לעתים במסגרת הליכים שהם לקויים בתכלית.
בשיעור ניכר מן ההליכים שבהם מדור הדין המשמעתי התערב ושנבדקו בביקורת, חרגו קציני שיפוט מסמכויות השיפוט או הענישה שלהם. כן נמצאו בביקורת בנוגע למקרים שנבדקו, ליקויים הנוגעים להפעלת עונשי מחבוש מותנים במסגרת הליכים משמעתיים.
בביקורת נמצאו מקרים שבהם חיילים שנשפטו לעונשי מחבוש במסגרת הליכים משמעתיים, לא נשאו בעונשם משום שלא היו מקומות פנויים בכלא. במצב המשפטי הקיים גם לא ניתן להמיר את עונש המחבוש בעונש אחר, דוגמת ריתוק, וכך למעשה חיילים שאינם נושאים בעונש המחבוש בשל חוסר מקום בכלא אינם מרצים את עונשם כלל.
הריתוק אינו ממומש לא אחת, חיילים שנידונו לעונשי מחבוש נושאים בפועל מספר ימי מחבוש קטן מזה שנפסק להם, בשל כך שקציני שיפוט טועים באופן שבו הם מעכבים ביצועם של עונשי מחבוש כאשר ישנה תפוסה מלאה בכלא, או שכלל אינם מעכבים את העונש, והוא חולף ללא שניתן יהיה לממשו לכשיתפנה מקום בכלא. קיימים קשיים במימוש עונשי ריתוק ביחידות עורפיות, ובמקרים מסוימים הריתוק כלל אינו ממומש.
משרד מבקר המדינה, ממשיך שפירא, רואה בחיוב את הצעדים שנקטה הפרקליטות הצבאית תוך כדי הביקורת לתיקון ליקויים מסוימים. עם זאת, נותרו צעדים שעליה לנקוט, ובהם: פעולות לשיפור המקצועיות של קציני שיפוט בנוגע לסמכויות השיפוט והענישה בדין משמעתי, בנוגע להפעלת עונשי מחבוש מותנים ובנוגע לניהול הליכים משמעתיים הדורשים הוכחת אשמה; והפנמתה של חשיבות התיעוד המפורט של הליכי הדין המשמעתי על גבי טופסי התלונה.
לדעת משרד מבקר המדינה, יש לבחון את סוגיית היכולת לממש בפועל עונשים שאותם הטילו קציני שיפוט בהליכי הדין המשמעתי. על הפרקליטות הצבאית לבחון זאת בהקדם, ולנקוט פעולות לשיפור יכולתם של מפקדים לקיים הליכי דין משמעתי יעילים, לרבות מיצוי הדין באמצעות ענישה, לכשזו נדרשת. היעדרה של יכולת מעשית כזו עלול לרוקן מתוכן את מטרתו של ההליך המשמעתי.
