"המצב של חברת החשמל מחייב בדיקה מעמיקה ובקרוב אודיע על הקמת ועדה ציבורית לביצוע הרפורמה בחברת החשמל ובמשק החשמל בכלל" -כך אמר (יום ב', 15.7.13) שר האנרגיה והמים,
סילבן שלום, בעת הצגת תקציב משרדו בוועדת הכספים.
תקציב משרד האנרגיה והמים לשנת 2013 יעמוד על 216 מיליון שקלים ובשנת 2014 יעמוד על 213 מיליון שקלים.
לשאלת חברי הכנסת בנושא החוב הפלשתיני העצום לחברת החשמל, העולה כעת על 800 מיליון שקלים, השיב שלום, כי צוות בראשותו, הכולל את יו"ר המל"ל, את מנכ"ל משרדו ואת מנכ"ל חברת החשמל "בודק את האפשרויות לגביית החוב, חרף העובדה שגביית חובות במשק החשמל מהפלשתינים לא נכללו בחלק הכלכלי של
הסכם אוסלו".
את סקירתו שעסקה בתקציב משרד האנרגיה והמים, פתח השר שלום דווקא בסקירה על פעילות המשרד לפיתוח הנגב והגליל ואמר שהוא שוקד על תוכניות לעידוד השארת סטודנטים בפריפריה גם לאחר סיום לימודיהם, בין השאר ע"י עידוד מעסיקים ע"י מימון שנת העסקתם תוך התחייבות המעסיקים להעסקה נוספת של עוד שנתיים. בנוסף, הוא אמר, במשרדו פועלים להקמת יישובים חדשים עם אוכלוסיה שמגיעה מאזורי ירושלים והמרכז.
בעניין משרד האנרגיה והמים אמר: "המשרד מאופיין בבסיס תקציב נמוך ובשנים האחרונות הביצוע היה פי 10 מהתקציב המקורי. הפעם הגדלנו את בסיס התקציב. בשל התקציב הנמוך יחסית, המשמעות של המשרד היא רגולטיבית, כי כל תשתיות האנרגיה של המדינה בידיו. כל פעולות שגרת יומנו קשורות אליו החל מהדלקת החשמל בבית, הגז במטבח, תשתיות המים והביוב וכד'. בעקבות תגליות הגז, התפלת המים וכד', משרד האנרגיה הופך למשרד המוביל בהורדת יוקר המחייה. ההתפלה עולה הרבה ומשליכה על מחירי המים. מדהים, איך היום לישראל אין בעיית חוסר מים ועד מעט נגיע לעודף מים וזה עתיד להשפיע על המחירים".
בעניין הגז, אמר שלום: "אישרנו את מסקנות ועדת צמח למעט ההמלצה בנושא הייצוא. הוועדה קבעה את אופן ניהול משק הגז לעשרות השנים הבאות. לגבי הייצוא, חשבתי שיש להשאיר יותר בארץ; התגלו שני קידוחים יבשים מאז שהוועדה הגישה את מסקנותיה. אלה שקודחים מפסידים בסביבות 150 מיליון דולר ואז אף אחד לא אומר להם 'בואו נשתתף'. חשבתי שנכון שמדינת ישראל צריכה לשמר חופש אנרגטי ל-30 שנה. השאיפה היא להעביר את רוב המשק לגז, כולל בתחום התחבורה, ולכן צריך אופק, ויש צורך לדעת אילו עתודות יעמדו לרשותנו. העובדה שהוחלט על 30 שנה לא אומרת שבשנה ה-31 אין גז, אך בהנחה שיהיה גידול בכל הפרמטרים, כולל גודל האוכלוסיה, בשיעור הצמיחה ובשיעור השימוש בגז, אז במידה שלא יתגלה כל מאגר חדש, בשנה ה-31 יתחיל להיות פער בין השימוש למה שיהיה לנו".
שלום אמר כי יש בקשות לקידוחים נוספים ובמשרדו מקווים שיהיו עוד תגליות גז. "אנחנו צופים שיהיה גידול בשימוש בגז ויותר מפעלים ישתמשו בגז. כבר עכשיו יש חסכון של מיליארד שקלים בחודש בגלל המעבר לגז. בהמשך - 3 מיליארד שקלים, ותעריפי החשמל והמים ירדו. אנחנו פועלים להמשך פיתוח מאגרי הגז והנפט".
"נדרשת בדיקה מערכתית" במענה לחברי הכנסת בעניין משק החשמל, אמר שלום: "לחברת החשמל היה דירוג AAA, ועכשיו יש לה חובות של 70 מיליארד שקל והדירוג ירד ל-BB+. זה לא נבע מאיכות מנהלים ירודה. נדרשת בדיקה מערכתית. אני הולך להכריז על הקמת ועדה ציבורית לבחינת משק החשמל על-מנת לתת פתרון יסודי לכל הבעיות ולהוציא לפועל את הרפורמה. הוועדה תנהל את המו"מ מול החברה והעובדים ותפעל גם ליישום השינוי המבני, ליציבות פיננסית ויצירת תחרות בענף. מצב החברה לא מאפשר גרירת רגליים ומשיכת זמן ונעשה זאת תוך זמן קצר".
"אצטרך לחתום שוב על הקפאת מחירים כי אין תחרות" לגבי הגפ"מ (גז פחממני מעובה), המשמש את משקי הבית, אמר שלום כי כולם רוצים בו, אך אף אחד לא מוכן שהוא יהיה ליד הבית שלו. "אצטרך לחתום שוב על הקפאת מחירים כי אין תחרות. קשה לבניינים לעבור מחברה אחת לאחרת. לאחר שהתוכנית לחיבור קידוחי גז לחוף דור נפלה, התברר לי, שלא איכות סביבה עומדת מאחורי ההתנגדות אלא תוכנית יזמית להקמת מרכזי קניות. הכשלת החיבור גם פוגעת באיכות הסביבה, שכן כל עוד אין חיבור יש יותר שימוש במזוט ויש גם הפסד כלכלי גדול למשק. כך קורה בכל התחומים, בגלל מאבקים של גורמים שחושבים שהם ינהלו אחרת את המדינה, דברים חשובים מעוכבים. למשל, הוחלט על הקמת היישוב כרמית וגם כאן מאבק מול קבוצות שחושבות שהן יקבעו איך תראה מדינת ישראל מונע זאת. אותו דבר היה עם היישוב שייזף, המעורב בדתיים וחילוניים. גם שם יש קבוצות שפנו לבית המשפט ומעכבות הביצוע. כך היה גם לגבי כביש 6. האם מישהו מסוגל לחשוב איך הייתה נראית המדינה בלעדיו? יישובים שלמים התפתחו בעקבותיו וניתן לראות את מחירי הדיור ביקנעם".
