די בעובדות המוסכמות גם על ההגנה כדי להרשיע את ח"כ
אביגדור ליברמן במירמה והפרת אמונים. כך טוענת פרקליטות המדינה בסיכומיה בכתב במשפט ליברמן.
שר החוץ לשעבר מואשם בכך שקידם את
זאב בן-אריה לתפקיד ראש המטה המדיני שלו, לאחר שבן-אריה הדליף לו פרטים על בקשה לחיקור דין בעניינו שהגישה המשטרה לשלטונות בלרוס בעת שבן-אריה כיהן שם כשגריר. לטענת המדינה, ליברמן הסתיר מוועדת המינויים ומהממשלה את העבירה שביצע בן-אריה ואת הקשר הפסול ביניהם, ואף לחץ על הוועדה - בראשות סגנו לשעבר,
דני איילון - למנות את בן-אריה לראש המטה.
לדברי הפרקליטות, ליברמן אמר שייתכן שהתבטא לטובת בן-אריה ושאין ספק שראה את רשימת המועמדים לתפקיד. עוד עולה מן הראיות המוסכמות, כי בן-אריה שוחח עם ליברמן ואולי אף התייעץ איתו לפני שניגש למכרז. במקביל, אין מחלוקת שליברמן לא גילה את שהתרחש בבלרוס. כל אלו, טוענת המדינה, מספיקים כדי לבסס את העבירה המיוחסת לליברמן.
עדותו של איילון על לחציו של ליברמן מחמירה את התמונה עוד יותר, טוענת הפרקליטות. לדברי המדינה, העובדות מלמדות שאיילון לא פעל ממניעים של נקמנות לאחר שליברמן הדיח אותו מרשימת ישראל ביתנו בבחירות האחרונות, ובכל מקרה - אין מניעיו מעלים ומורידים שכן הוא אמר אמת.
"הנאשם נחזה כמי שנתן לבן-אריה פרס עבור נאמנותו ועבור המעשה החמור שעשה עבורו. חוטא יצא נשכר כשאת המחיר על כך שילם, והיה אמור לשלם עוד, הציבור כולו", מסכמים עוה"ד מיכל סיבל-דראל וערן זלר.