ועדת הכלכלה של הכנסת החליטה (יום ד', 17.7.13) לפצל את הפרק העוסק בתקינה מחוק ההסדרים לשנים 2013-2014. משמעות ההחלטה היא כי הממשלה תצטרך להגיש את הפרק כהצעת חוק נפרדת, על-מנת שהוועדה תוכל לדון בנושא.
הפרק נועד להביא ליישום את המלצות ועדת טרכטנברג לטיפול ביוקר המחייה, ומטרתו להקל על הייבוא באמצעות הפחתת הביורוקרטיה על-ידי אימוץ תקנים בינלאומיים, אולם במהלך הדיונים שקיימה הוועדה בשבוע האחרון עלו בעיות רבות בהצעה, וחברי הכנסת ביקשו לתת עליהן את הדעת לאחר דיון רציני יותר, ולא במסגרת חוק ההסדרים.
במסגרת ההצעה ביקש משרד הכלכלה להקל על העוסקים באמצעות שחרור מוצרים בהסתמך על הצהרה שהם עומדים בתקן, כאשר מצד שני ביקש להגביר את האכיפה בשווקים ואת הענישה על בעלי העסקים. עם זאת, חברי הוועדה הזהירו ממצב שבו בעל עסק קטן לא יהיה מודע לחובות שיוטלו ולמרות זאת יהיה צפוי לעיצומים כספיים של אלפי שקלים.
כמו-כן, דנה הוועדה בסוגיית הגברת הפיקוח בשווקים. יו"ר מכון התקנים, רן כהן, אמר כי מי שצריך לפקח על השוק הם לא פקחי משרד הכלכלה אלא הצרכנים, שצריכים לדווח על הפגיעה בהם. ח"כ מיכל רוזין אמרה בתגובה כי לרוב הצרכנים מתוסכלים כי אין להם למי לפנות.
מנכ"ל התאחדות התעשיינים,
אמיר חייק, הזהיר ממצב שלא יהיה אחראי לטפל במפרי החוק. לדבריו, "אם אף אחד לא יהיה אחראי אז כולם יהיו אחראים וכשכולם אחראיים אז אין אחראי". הוא הוסיף כי ההצעה תפגע ביכולת לפקח על המוצרים שייכנסו לארץ בלי יכולת אכיפה משמעותית והטלת קנסות על בעלי עסקים.
סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר, עו"ד דן כרמלי, אמר מנגד כי המוצרים המסוכנים ימשיכו להיבדק כרגיל, אולם המוצרים הלא מסוכנים יוכלו להיכנס לשווקים בצורה קלה יותר. הוא הוסיף כי תוספת של 30 מפקחים למשרד הכלכלה זו התחלה טובה.
סעיף נוסף בו עסקה הוועדה נגע למתן סמכויות לממונה על התקינה במשרד הכלכלה לתת הוראות להפסיק מכירת מוצרים מסוכנים ולהשמידם. כמו-כן, ההצעה כוללת מתן סמכות לממונה להורות לבעל העסק לפרסם הודעה בדבר המוצרים המסוכנים. חברי הוועדה הביעו חשש לפגיעה בעיקר בבעלי עסקים קטנים, שעלולים לשאת בהוצאות גבוהות מדי. נציגי משרד הכלכלה הסכימו להגביל את סמכות הממונה, ולקבוע כי הוא ייתן את ההוראות בשים לב לנסיבות העניין, היקף הפגיעה שנגרמה והיקף הפרסום הדרש מבחינה גיאוגרפית. עם זאת, ח"כ רוזין הסתייגה וביקשה לצמצם את בעלי העסקים שההוראה תחול עלים ולמנוע פגיעה בעסקים זעירים.
מחלוקת נוספת עלתה בסוגיה של קביעת מחירי בדיקות ההתאמה לתקן, במקרים בהם המכון הוא מונופול ורק הוא יכול לבצע את הבדיקות. לפי הצעת החוק, במקרים כאלה שר הכלכלה יהיה זה שיקבע את המחיר, לאחר ששמע את נציגי המכון ובעלי העסקים.
יו"ר המכון כהן התנגד להצעה והזהיר מהשתלטות עוינת על המכון. הוא הסביר כי גם כיום המכון לא קובע באופן בלעדי את המחירון, אלא מקבל ממשרד הכלכלה מחירונים לרכיבי עבודתו, לפיהם מגבש מחירון שמועבר לאישור הוועד הפועל של המכון ולאחר מכן מועבר לחתימת השר, כך שאישור השר נדרש בכל מקרה. חברי הוועדה הציעו כי השר יקבע את המחירון בתקנות באישור הוועדה, על-מנת לפקח על כך. ח"כ
יצחק וקנין אמר כי הדברים צריכים להיות מסודרים וצריך לאפשר פיקוח פרלמנטרי.
בתום הדיון התבטאו חברי כנסת רבים נגד ההצעה, והזהירו כי תסכן את הציבור. ח"כ
נסים זאב אמר כי ההצעה תאלץ את היבואנים להביא תצהיר כוזב, כי בדרך כלל הוא לא יודע בכלל מה הוא קונה. ח"כ
אורלי לוי אבקסיס הזהירה מהתרופפות הפיקוח על צעצועי ילדים ומוצרי תינוקות. ח"כ מיכל בירן הוסיפה כי גם כיום יש לממונה על התקינה את הסמכות להחליט מה ניתן להכניס לארץ בתצהיר בלבד ומה דורש בדיקה. היא הזהירה כי אם תשונה ברירת המחדל ויתאפשר להכניס מוצרים בתצהיר בלבד, למעט מוצרים שהממונה דרש שייבדקו, חברי הכנסת שאישרו את הדבר יהיו אחראיים במקרה שילדים ייפגעו. לעומת זאת, ח"כ דוד צור תמך בהצעה ואמר כי היא נועדה להקל על תהליכים כדי להוריד מחירים.
