לגודל החלקיקים יש נגישות ביולוגית לאנרגיה של המזון אותו אנו צורכים. וככל שאנו לועסים יותר, פחות אנרגיה הולכת לאיבוד ויותר אנרגיה נשמרת בגוף. זוהי המסקנה אליה הגיעו חוקרים מאוניברסיטת פרדיו שבאינדיאנה.
לכל אחד מאיתנו יש את הרגלי הלעיסה שלו, הסבירו החוקרים, ולמרות שאלו לעתים קרובות קשים לשינוי יש לקחת אותם בחשבון כאשר עושים בחירות תזונתיות.
במסגרת המחקר, החוקרים ביקשו ממשתתפים ללעוס שקדים 10 לעיסות, 25 לעיסות או 40 לעיסות ומדדו את כמות השומן שבצואה שלהם ואת האנרגיה שהלכה לאיבוד על-פי מספר הלעיסות. הם גילו כי ככל שמספר הלעיסות היה קטן יותר חלקיקים גדולים יותר של המזון נדחו על-ידי הגוף. ככל שמספר הלעיסות היה גדול יותר, החלקיקים הקטנים היו מוכנים לספיגה של המערכת.
אם המטרה היא לאכול מזון שגורם לנו הנאה ומספק לנו חלבון, הרי ששקדים היא ללא ספק הדרך לעשות זאת, כתבו החוקרים. אם המטרה היא למקסם את צריכת הוויטמין E, הרי ששקדים קצוצים, חמאת שקדים או שמן שקדים הם בחירה טובה יותר.
תערובות סיבים מפירות, מירקות ומדגנים מלאים הן מקורות לאנרגיה רבה. כשהתזונה עשירה בסיבים, יש איבוד גדול יותר של שומן. הסיבים נקשרים לחומצות השומן כדי ליצור מקורות אנרגיה לגוף.
כיום, מדענים ממשיכים להעריך את מדידות האנרגיה שמקורה במזונות על בסיס חישוב שנעשה לפני 125 שנה. החוקרים הדגישו כי משתנים רבים יכולים להשפיע על היעילות בה הגוף מפיק אנרגיה ממזונות, או מרכיבים מבוססים על הצומח, במיוחד אלו העשירים בסיבים תזונתיים, דגנים ותמציות צמחים, אגוזים וגרעינים.
החוקרים סבורים כי מחקרים נוספים והבנה מעמיקה של עיכול מזונות ומרכיבים מן הצומח יוכלו לתרום לערכי אנרגיה נכונים יותר ולתוויות מדויקות יותר על מוצרי המזון שאנו רוכשים.
