בג"ץ מרחיב את מעגל הנהנים מחוק השבות

בית המשפט העליון מרחיב את מעגל הזכאים לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. המשנה לנשיא, מרים נאור, קובעת (יום ד', 31.7.13), כי האזרחות תינתן גם לבת-זוג נוצריה של מי שעלה לארץ בשנית לאחר שוויתר על אזרחותו הישראלית, וכן לילדיה שאומצו על ידו. אפנסי מקסימנסקו עלה ארצה מאוקראינה בשנת 1990, כעבור שנה שב למולדתו ובשנת 1996 ויתר על אזרחותו הישראלית. לפני כן התחתן עם ילנה פוזרבסקי, בשנת 1998 בוטלה אזרחותו ובשנת 2000 הוא אימץ את שני ילדיה של אשתו (שהם נוצרים כמותה). בשנת 2002 שב מקסימנסקו ארצה וביקש להעניק גם לרעייתו וילדיה אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. משרד הפנים סירב, בנימוק שהזכות לקבל אזרחות כזו לבן-זוג שאינו יהודי ניתנת רק כאשר היהודי עולה ארצה בפעם הראשונה, והעניק לשלושה רק אשרות שהייה זמניות שהוארכו מעת לעת. בשנת 2008 נפרדו מקסימנסקו ופוזרובסקי, ולאור זאת הפסיק משרד הפנים את הטיפול במתן אזרחות לפוזרובסקי וילדיה. בעקבות זאת עתרו השלושה לבג"ץ. נאור אומרת, כי כשם שיש להעניק שוב אזרחות ישראלית למי שעלה ארצה, ירד ממנה ושב ועלה - כך יש להעניק אותה לבני משפחתו. לדבריה, עמדה זו עולה בקנה אחד עם תכליתו של החוק: לאפשר לכל יהודי לעלות ארצה, מבלי שיחשוש מפני הינתקות מבני משפחתו, ומתוך תקווה שבהמשך הדרך יצטרפו אף הם לעם היהודי. לדברי נאור, צודק משרד הפנים בחששו שמא הליך כזה יאפשר ויתור פיקטיבי על האזרחות כדי לשוב ולקבל אותה ואגב כך להעניק אותה למי שאינו זכאי לה. ואולם, מדגישה נאור, הדרך להתמודד עם חשש זה היא בבדיקה פרטנית של כל מקרה - ובמקרה הנוכחי ברור שלא מדובר היה בפיקציה. עוד קובעת נאור, כי המועד בו נקבעת הזכות לאזרחות מכוח חוק השבות הוא העלייה ארצה ולא מועד יצירת הקשר בין היהודי לבין בן המשפחה שאינו יהודי. במקרה הנוכחי, מאחר שמקסימנקו היה אזרח ישראלי כאשר ביקשו אשתו וילדיה להצטרף אליו בארץ - הם זכאים לקבלת האזרחות. מאחר שהקשר ביניהם היה כן ומאחר שאימוץ הילדים היה כן גם הוא, יש להעניק להם את האזרחות מכוח חוק השבות. השופטים חנן מלצר ויצחק עמית הצטרפו לפסק דינה של נאור, שגם חייבה את משרד הפנים בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. את פוזרסקי ייצג עו"ד תומר ורשה, ואת משרד הפנים - עו"ד עירן ספדי.