האושר - מגלים חוקרים במסגרת מחקר ראשון מסוגו - משפיע על הגנים.
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס ומאוניברסיטת צפון קרולינה בדקו כיצד פסיכולוגיה חיובית משפיעה על ביטויי הגנים שלנו, וגילו כי לסוגי אושר שונים יש השפעות מפתיעות שונות על הגנום (כלל הגנים שבתא הרבייה) האנושי.
אצל אנשים עם רמות גבוהות של מה שמוכר כרווחה נפשית - סוג האושר המלווה בתחושה עמוקה של מטרה ומשמעות בחיים - נראו פרופילים של ביטויי גנים חיוביים מאוד בתאים החיסוניים. כמו-כן זוהו אצלם רמות נמוכות של ביטויי גנים דלקתיים וביטוי ניכר של גנים נוגדנים ואנטי-וירלים.
אצל אנשים עם רמות גבוהות יחסית של אושר הדוני (נהנתני), לעומת זאת (חשבו על ידוענים, למשל), הממצאים היו הפוכים לגמרי. אצלם היו פרופילים גנטיים שליליים יותר כמו רמות גבוהות של דלקתיות וביטויים חלשים יותר של גנים נוגדנים ואנטי-וירלים.
ממצאי המחקר פורסמו במהדורה המקוונת של כתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences.
לאורך עשר השנים האחרונות המדענים חקרו את הדרך בה הגנום האנושי מגיב ללחץ, לאומללות, לפחד ולסוגים שונים של פסיכולוגיה שלילית. במסגרת המחקר הנוכחי, הם ניסו להבין כיצד הגנום האנושי עשוי להגיב לפסיכולוגיה חיובית - למעשה ההפך מלחץ ואומללות, כלומר, האם מצב נפשי חיובי מפעיל גם הוא ביטויי גנים מסוגים שונים.
אבולוציה של המערכת החיסונית הם חקרו את ההשלכות הביולוגיות הן של אושר הדוני והן של אושר פנימי דרך הגנום האנושי - מערכת של כ-21,000 גנים שהתפתחה במהותה כדי לעזור לנו לשרוד ולהרגיש טוב.
מחקרים קודמים גילו כי ניתן לזהות עלייה מערכתית בתאים החיסוניים הנעים במחזור הדם במהלך תקופות ממושכות של לחץ, איום או חוסר-ודאות. עלייה זו, הידועה כ-CTRA, מאופיינת בעלייה בביטויי גנים המעורבים בדלקתיות ובירידה בביטוי גנים המעורבים בתגובות אנטי-וירליות.
תגובה זו התפתחה כפי הנראה כדי לעזור למערכת החיסונית להילחם בדפוסים משתנים של איומים מיקרוביאלים, שהיו קשורים (אצל אבותינו הקדמונים) למצבים חברתיים סביבתיים משתנים. איומים אלו כללו זיהום חיידקי מפצעים בעקבות עימותים חברתיים ועלייה בסיכון לזיהומים וירליים הקשורים למגע חברתי.
אך בחברה של ימינו ובסביבה הכל-כך שונה, פעילות כרונית מאיומים חברתיים או סמליים יכולה לעורר דלקתיות ולגרום למחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם), נוירו-ניווניות ואחרות ולפגוע בעמידות לזיהומים וירליים.
במסגרת המחקר, החוקרים אספו דגימות דם מ-80 משתתפים בריאים שעברו הערכה לגבי אושר הדוני ואושר לא הדוני, וכן בדקו גורמים הקשורים לפסיכולוגיה שלילית וגורמים התנהגותיים. הם השתמשו ב-CTRA כדי למפות את ההשפעות הביולוגיות השונות של שני סוגי האושר.
בעוד שאצל אלו שנהנו מאושר פנימי זוהו פרופילים של ביטויי גנים חיוביים בתאים החיסוניים ואצל אלו שנהנו מאושר הדוני זוהו פרופילים שליליים של ביטויי גנים, אנשים עם רמות גבוהות של אושר הדוני לא הרגישו רע יותר מאלו עם רמות גבוהות של אושר פנימי ואלו וגם אלו נהנו מרגשות חיוביים ברמות גבוהות למרות שהגנום שלהם הגיב בצורה שונה לגמרי.
המחקר מראה כי להצלחה ולתחושה של אושר פנימי יש השפעות שונות לחלוטין על הגנום האנושי למרות שהם מעוררים רמות דומות של רגשות חיוביים. מסתבר שהגנום האנושי רגיש הרבה יותר לדרכים שונות של השגת האושר מאשר למחשבות המודעות שלנו.