הממשלה אמורה לאשר (יום א', 4.8.13) רשימה של 720 ישובים, שיוכרו כ"בעלי עדיפות לאומית". אולם הרשימה עצמה אינה מחייבת או מבטיחה דבר: משרדי הממשלה יוכלו לתת בעתיד הטבות בנושאים שונים, אך לא במיסים.
הישובים שנבחרו, לאחר עבודת מטה בחודשים האחרונים, הם על-פי קני-המידה הבאים: ישובים בפריפריה; ישובים צמודים לגדר הגבול (עד 1 ק"מ), סמוכים לגבול (עד 9 ק"מ); כל ישובי יהודה ושומרון, הנחשבים מאוימים ביטחונית; ישובים חדשים שנוסדו ב-5 השנים האחרונות.
בכל 720 הישובים מתגוררים כשני מיליון אזרחים, שהם 26% מתושבי המדינה, נכון לסוף 2012. הקבוצה הגדולה ביותר היא של ישובי הפריפריה, שבה כ-1.87 מיליון אזרחים. ביהודה ובשומרון מתגוררים 113 אלף איש, בסמוך לגבול או בצמוד לו 84,000 אלף, ועוד כ-3,000 בישובים חדשים. (חלק מהישובים עונים לשתי הגדרות, ולכן הסך הכללי הוא יותר מ-2 מיליון).
החלטת הממשלה תהיה בתוקף ל-4 שנים, עד 31 ביולי 2017. היא תאפשר למשרדי הממשלה לתת הטבות כראות עיניהם לישובים שברשימה, בכמה נושאים: דיור, תשתיות, תעסוקה, חקלאות, חינוך, ספורט , תרבות והגנת הסביבה. הממשלה אומרת כי להחלטה אין לפי שעה משמעות כספית, משום שהיא כשלעצמה אינה מחייבת להוציא כספים, החלטות בנושאים כספיים "כבדים", כגון דיור, יובאו לאישור משרד האוצר ואולי גם לאישור הממשלה כולה.
רשימת 720 הישובים כוללת בין היתר את הישובים והערים הבאים: אילת, אופקים, באר שבע, בית אל, בית לחם הגלילית, דגניה, דימונה, חברון, טבריה,יקנעם , יקנעם עילית, להבים, מטולה, משמר העמק, נהריה, נצרת, עין המפרץ, עכו, עפולה, ערד, קריית שמונה, שדרות ושלומי. הרשימה כוללת גם כמה וכמה שבטים בדואים וישובים ערביים. פירוט רשימת הישובים המלאה במסמך המצורף לעיל.
החלטה ללא שיניים החלטת הממשלה עשויה להתקבל פה אחד, משום שזוהי החלטה הצהרתית בלבד, ללא שיניים. היא אינה מחייבת את הממשלה בכלל ואת משרד האוצר בפרט בהוצאה כספית כלשהי. כך במפורש נאמר בדברי ההסבר להחלטה. למעשה, נאלצת הממשלה לקבל את ההחלטה, משום שרשימת הישובים, שנקבעה לראשונה ב-2009, הייתה לתקופה מוגבלת, שהסתיימה ערב הבחירות. כדי לא ליצור חלל ריק, האריכה הממשלה את תוקף הרשימה לשבעה חודשים, המסתיימים ביום ראשון בבוקר, 4 באוגוסט.
