עו"ד ישי בית-און הגיש תביעה על-סך 1.15 מיליון ש"ח בטענה לנזקי גוף, לשון הרע, אובדן הכנסה ופגיעה במוניטין כנגד העיתון הכלכלי "
גלובס".
המדובר בכתב תביעה שכנגד בתגובה לתביעה שהגישה בינואר 2011 אסטלה שר, מורתו לאנגלית של בנו של עו"ד בית-און, בטענה לנזקים גופניים/נפשיים בעטייה של תקיפתה על-ידי בית-און ואיומים עליה כי "ידאג" לפיטוריה.
בתביעתה תיארה התובעת אירוע שהתרחש באחד מימי חודש דצמבר 2010 בחדר המורים בבית הספר התיכון "רוטברג" ברמת השרון, לשם הגיע עו"ד בית-און לאחר ש"הוזעק" למקום על-ידי בנו בעקבות החלטתה של התובעת לפסול את מבחנו. לדבריה, עו"ד בית-און רכן באגרסיביות כלפיה וצעק: "למה לקחת את המבחן של הבן שלי?" ולאחר מכן חטף בברוטאליות את יומנה מידה תוך שהוא שוב רוכן לעברה בצעקות: "את לא מורה", "את לא תלמדי יותר" ודרש בתוקף:" את תדברי איתי עכשיו".
בתביעה נאמר כי "התובעת, חרדה ומבוהלת, ניסתה לסגת אחורה ולצדדים במרחב חדר-המורים תוך שהיא מנסה להסתתר מאחורי מורים אחרים אשר ניסו להרגיע את הנתבע מהתנהגותו הזועמת והאלימה. מחשש אמיתי לבטחונה עמד אחד המורים כחיץ בינה לבין הנתבע כשהלה מצידו מנסה כל העת להתגבר על החיץ ולהגיע אל התובעת במטרה לפגוע בה פגיעה פיזית".
בתביעה נטען עוד, כי עו"ד בית-און הפך את חדר המורים לזירת התגוששות של ממש מלווה בצעקות מחרידות ואיומים כלפי התובעת. לדברי התובעת, בית-און רדף אחריה במנוסתה ממנו ואף הצליח לתפוס אותה בצד הימני של צווארה תוך שהוא לופת אותה בחוזקה בצווארה. בסופו של דבר הצליחה התובעת לנוס לעבר חדרו של סגן מנהל בית הספר, נעלה עצמה ונותרה בחדר עד להגעתה של המשטרה. לדברי התובעת, בעקבות האירוע הפכה מאדם בריא בנפשו ובגופו לאדם מפוחד, חסר ביטחון, חרד, חסר אונים, דכאוני, ומשולל כושר עבודה, ואף נזקקה לטיפול פסיכיאטרי שיחתי ותרופתי.
בית המשפט השלום בהרצליה מתבקש לפסוק לתובעת פיצויים בגין נזקי גוף כגובה סמכותו, פיצויים בסך 500,000 ש"ח בגין העילה על-פי חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו וכן פיצויים של 100,000 שקלים בגין לשון הרע.
לא נשלח מכתב התראה כמתחייב עתה, טוען עו"ד בית-און בכתב התביעה שכנגד שהוגש כנגד התובעת וגלובס, כי פרסום דבר הגשת התביעה בעיתון גלובס היה כוזב ונשא כותרת מגמתית, שקרית ומטעה ("תביעה: עו"ד ישי בית-און תקף מורה של בנו") וכי מטרת הפרסום הינה "חיסול חשבונות". לדבריו, הקורא את הכתבה מתרשם באופן מכוון ושגוי כי בית-און תקף כביכול את המורה וכי בנו העתיק במבחן ואיים כביכול על מורתו. "בפרסום הכוזב אין שמץ של אמת והוא מטעה וחוטא למציאות" טוען עו"ד בית-און.
לדברי בית-און טרם הפרסום האמור, שמו הלך לפניו כפרקליט בעל מוניטין רב שצבר בעמל רב לאחר 25 שנות עבודה במקצוע. בית-און לא מהסס להטיל דופי בתובעת וטוען כי חילקה סיגריות לתלמידים בזמן הלימודים, נתפסה משתמשת בסמים, הודחה מעיסוקיה הקודמים וחצתה גבולות וקווים אדומים בתחום החינוך. לדבריו, התובעת התעללה והתעמרה באופן ממושך בבנו וכך למשל נהגה להשפילו בפני כל הכיתה ולעשות שימוש כלפיו במילים פוגעניות ובוטות ולהפלותו לרעה לעומת תלמידים אחרים.
לטענת בית-און, התובעת השפילה אותו והטיחה כלפיו: "אני לא עובדת אצלך", "אני לא עבד שלך" והודיעה לו כי תוכל לשוחח עימו על הפרשה רק בעוד כשלושה שבועות.
לדברי בית-און, הפרסום בגלובס נעשה מבלי שהעיתון טרח אפילו לבצע בירור מינימלי לאמיתות הדברים על-פי מקורות מהימנים. בית-און טוען כי מדי יום ביומו הוא מקבל ריקושטים בגין הכתבה שכבר פגעה בשמו הטוב, בכבודו, בפרנסתו ובמוניטין שלו. כך למשל, הוא איננו מצליח כבר זמן רב למשוך למשרדו לקוחות חדשים, נאלץ לאבד לקוחות קיימים, מצב שכבר הגיע עד לכדי אובדן פרנסה של ממש. בנוסף, צדדים שלישיים עושים שימוש באמור בכתבה בבית המשפט כדי לנסות להציג לבתי המשפט רושם רע כלפיו, וכן מועמדים למשרות התמחות ועריכת דין מבטלים באופן ניכר ראיונות עבודה וכיוצא בזה.
בית-און תובע עוד את עוה"ד אהוד שטיין ויעל איפרמן, באי-כוחה של התובעת, על כך שלא שלחו לו מכתב התראה כמתחייב לפי כללי האתיקה המקצועית של הלשכה, טרם הגישו בשם מרשתם את התביעה הכוזבת כנגדו. בית-און מציין כי הגיש תלונה חמורה על כך ללשכת עורכי הדין ושם הודו עוה"ד שטיין ואיפרמן כי העבירו את התביעה לעיתונות בטרם הועברה אליו ובטרם ידע עליה, וכתוצאה מכך לא התאפשר לו לעתור לבית המשפט למניעת הפרסום הכוזב.
לדברי בית-און, הנזקים שנגרמו לו ולבנו בפרשה זו מוערכים במיליוני שקלים וספק אם בכלל הם ניתנים לתיקון, ועל כן הוא מבקש רשות לפיצול סעדים כך שיתאפשר לו בעתיד לתקן את סכום התביעה.
בית-און מבקש לחייב את גלובס להסיר את הכתבה לאלתר ובנוסף לפרסם התנצלות כלפיו.