אדם וחווה חיו באפריקה באותה תקופה - אך כפי הנראה מעולם לא נפגשו. זו הטענה המדעית שנשמעת כעת.
עד כה הסברה הייתה כי "אדם כרומוזום Y" (כינוי פופולרי לזכר אדם שחי לפני כמה עשרות עד מאות אלפי שנים, ככל הנראה באפריקה, והיה האב הקדמון המשותף האחרון של כל בני האדם החיים כיום דרך שושלות אבהיות בלבד), ו"חווה המיטוכונדרית" (כינוי פופולרי לאישה שחיה לפני כ-150 אלף שנה, ככל הנראה בדרום או במזרח אפריקה, והייתה אם קדמונית משותפת של כל בני האדם החיים כיום דרך שושלות אימהיות בלבד), חיו בתקופות שונות לחלוטין.
אך כעת מחקר חדש שכלל 69 גברים מכל העולם גילה כי "אדם כרומוזום Y", צעד על פני כדור הארץ לפני 120,000 שנה עד 156,000 שנה, מוקדם הרבה יותר ממה שסברו עד כה. הנחה זו רומזת על כך שאדם היה קרוב לחווה שחיה לפני 99,000 עד 148,000 שנה.
יחד עם זאת, החוקרים ציינו כי מאוד לא סביר שהם היו בני אותה תקופה. הערכות מוקדמות יותר לתקופת חייו של אב הקדמון הקרוב ביותר (MRCA) נעו בין תקופה שלפני 115,000-50,000 שנה.
לא היחידים החוקרים, מאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, ציינו כי מחקרים קודמים הצביעו על כך ש-MRCA חי בתקופה הרבה יותר מאוחרת מהאישה הקדומה, אך המחקר האחרון מראה כי אין הרבה שוני בין תקופות החיים שלהם.
אדם כרומוזום Y וחווה המיטוכונדרית הם שני בני האדם שהעבירו הלאה חלק מהגנום שלהם לרוב האנושות, אך היבטים רבים בקיומם, כולל תקופת חייהם, נותרו בגדר תעלומה.
החוקרים השוו גרסאות של כרומוזום Y בקרב משתתפים מתשעה אזורים עולמיים נפרדים, כולל חלק שהפכו זמינים רק לאחרונה, כמו נמיביה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, גאבון, אלג'יריה, פקיסטן, קמבודיה, סיביר ומקסיקו.
למרות שהכינוי אדם וחווה מעורר בנו תחושה של זוג יחיד שילדיו הם שמילאו את העולם, אדם וחווה לא היו הגבר והאישה היחידים שחיו בתקופתם, ולא היחידים שצאצאיהם חיים בינינו היום, אלא פשוט היה להם את המזל להעביר בהצלחה את כרומוזום Y ואת הגנום המיטוכונדרי לאורך אלפי שנים עד היום.
מיקרוסקופים חדשניים ורבי-עוצמה שאיפשרו לזהות 11,000 מוטציות, הם שאיפשרו גם לחוקרים לקבוע קשרים גנטיים ותקופות חיים עם רמת דיוק שטרם הייתה עד כה.
במסגרת המחקר השיגו החוקרים 10 מיליון נוקלאוטידים (תרכובת המצויה בחומצות הגרעין) - מולקולות ביולוגיות היוצרות את אבני היסוד של כרומוזום Y, אצל כל אדם ואדם. לאחר מכן, שיעור המוטציות השנתי נבחן על-ידי השוואתו עם אירוע ידוע, כמו למשל ההתיישבות באמריקה לפני 15,000 שנה בערך.
החוקרים חזרו על ניתוח הנתונים עם הדנ"א המיטוכונדרי כדי ליצור שתי הערכות לאדם ולחווה, והראו בפעם הראשונה את החפיפה בזמנים.