במחצית הראשונה של שנת 2013 עלה ייצוא ההיי-טק בכ-5.5% והסתכם בכ-10.3 מיליארד דולר. כך עולה (יום ב', 5.8.13) מניתוח שערך אגף כלכלה במכון היצוא.
עם זאת, בנטרול ענפי התרופות, רכיבים אלקטרוניים וכלי הטיס (ענפים המאופיינים בריכוזיות רבה ובמספר מצומצם של חברות הפועלות בהם), ירד יצוא ההיי-טק בכ-8% והסתכם בכ-3.7 מיליארד דולר, הרמה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים.
הירידה בהיקפי היצוא של "ליבת" תעשיית ההיי-טק, באה בהמשך לירידה של כ-3.3% שנרשמה בשנת 2012 ונמשכת מאז הרבעון האחרון של שנת 2011.
בתוך כך, במחצית הראשונה של השנה חלו ירידות ביצוא מכונות וציוד ירידה דולרית של כ-2% להיקף של כ-2.5 מיליארד דולר; ביצוא ציוד חשמלי - ירידה של כ-17% להיקף של כ-635 מיליון דולר; ביצוא תזקיקי נפט - ירידה של כ-19% להיקף של כ-470 מיליון דולר; ביצוא מתכות - ירידה של כ-12% להיקף של כ-415 מיליון דולר; ביצוא טקסטיל - ירידה של כ-8% להיקף של כ-385 מיליון דולר וביצוא מוצרי נייר ודפוס - ירידה של כ-31% להיקף יצוא של כ-215 מיליון דולר.
מנגד נרשמו עליות בייצוא כימיקלים, אשר שיעור דולרית עלה בכ-15% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד והסתכם בכ-5.6 מיליארד דולר. עוד עלו ייצוא התרופות - בכ-6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ל-3.25 מיליארד דולר; ייצוא הרכיבים האלקטרונים בכ-29% לעומת תקופה מקבילה אשתקד, לכ-2.3 מיליארד דולר, וייצוא כלי הטיס, אשר עלה במחצית הראשונה בכ-20% להיקף של למעלה ממיליארד דולר. במכון היצוא מציינים כי ענפים אלו היוו למעלה מ-51% מסך הייצוא ללא יהלומים במחצית הראשונה של 2013.
כמו-כן נרשמו עליות ביצוא הגומי והפלסטיק - עליה של כ-6% להיקף יצוא של כמיליארד דולר, וביצוא מזון ומשקאות - עליה של כ-1.5% להיקף יצוא של כ-550 מיליון דולר.
במחצית הראשונה של 2013 עלה ייצוא הסחורות ללא יהלומים בשיעור דולרי של כ-4.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והסתכם בכ-23.7 מיליארד דולר. העלייה נובעת בעיקר מגידול בהיקפי הייצוא בענפי התרופות, הרכיבים האלקטרוניים והכימיקלים. ביתר ענפי הייצוא נרשמה המשך האטה בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2012.
רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא, הביע דאגה נוכח הנתונים, ומסר: "התמונה המצטיירת נוכח מגמת הירידה במדד יצוא הליבה של ההיי-טק מדאיגה במיוחד לאור העובדה שהמדד כולל את מרבית החברות המייצאות בתעשיית ההיי-טק. למעשה קיימת מגמת נסיגה ברורה ביכולת הייצוא של ההיי-טק הישראלי כתוצאה מהירידה המתמשכת בביקושים והקיטון בסחר העולמי מחד והחלשות הדולר מאידך". לדבריו "דווקא בעת הזאת יש להעמיד כלי סיוע ליצואנים כדי שיוכלו לצלוח תקופה זו ולהמשיך להיות קטר הצמיחה של המשק גם בעתיד".