העלות המדהימה מאחורי אי שילוב חרדים בעבודה

ההפסד מאי שילובם של החרדים בשוק העבודה עמד בשנת 2009 על כ-4 מיליארד שקל - כך חשף (יום ג', 6.8.13) המשנה למנכ"ל מבקר המדינה, שמואל גולן, בוועדה לביקורת המדינה. יש להניח כי המספרים היום גדולים אף יותר. הוועדה דנה היום בדוח המבקר על פעילות הממשלה לעידוד תעסוקה במגזר החרדי. מיכל צוק, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, אמרה כי החרדים שקיבלו פטור משירות צבאי במסגרת חוק השוויון בנטל הם קהל היעד הפוטנציאלי, והמשרד מקצה לעידוד תעסוקתם כחצי מיליארד שקל. לדבריה, תוכננו מספר תשתיות ביניהן, מוקדי מידע לציבור החרדי, פריסת מרכזי תעסוקה, כשהראשון ייפתח בעוד כחודשיים בבני ברק וצפויים להיקלט בו כ-2,000 עובדים. לדבריה, הפעילות הממשלתית משולבת עם המרכזים החרדיים כך שהיום מסוגל המשרד לפלח את המשק ולהצביע על המקצועות המבוקשים, ולהתאים את שילוב החרדים למשרות אלה. רביד עומסי, נציג המועצה להשכלה גבוהה, אמר כי בשנת 2010 הוגדרו שני יעדים מרכזיים: הרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה ומצוינות אקדמית, וכי השנה הוקמו 7 מסגרות לכך באשקלון, אשדוד, בטכניון בחיפה, בצפת ובשלושה מוסדות בירושלים. "הוקמו תוכניות למלגות ומענקים לחרדים ונכון להיום כל סטודנט חרדי גבר מסוגל לשלם את שכר הלימוד"ף הוא אמר. שי גלבוע ממכון לב סיפר כי ישנם 1,500 חרדים וחרדיות שלומדים לתואר ראשון במקצועות ההנדסה במכון. לדבריו, "אנחנו צריכים למצוא את העמק השווה בין הסטנדרטים של האקדמיה ליכולת החרדים לקיים את אורח חייהם". בהמשך חשף כי חברת הביטוח "הפניקס" קולטת עובדות חרדיות רבות מסמינר לוסטיג, בכל שנה. נציגת משרד החינוך, חנה שטיינברג, הוסיפה כי שיעור הלומדות בהכשרה מקצועית שאיננה הוראה, אינו עולה משום שהתוכנית לא זוכה לתקצוב. נציג צה"ל, רס"ן אמיר וקנין, אמר כי כ-300 חרדים משרתים היום בצבא קבע. הוא תיאר את מסלול "שוחר טוב", המציע לעוזבי הישיבות לקבל הכשרה מקצועית כדי להשתלב בתפקידים טכנולוגיים בצבא, את מסלול "נצח יהודה" - המאפשר מיון תעסוקתי וסיווג למסלול מקצועי, הנדסאי או אקדמי ואת מסלול "שח"ר", המכוון להעסקת חרדים, ביניהם מתכנתים ביחידת 8200, וכי אחוז שילובם בעבודה אזרחית לאחר מכן עומד על כ-90%.

ח"כ אייכלר: "להכיר בלימודי תורה כלימודים אקדמיים"

הפוליטיקאים בוועדה נשמעו פסימיים מעט יותר. ח"כ נסים זאב (שס) טען כי החרדים לא רצויים במקומות העבודה וכי "המל"ג פוגעת בציבור החרדי". ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) קרא להכיר בלימודים תורניים כשקולים ללימודים האקדמיים, וקרא לחוקק חוק לייצוג הולם של החרדים במגזר הציבורי. לדבריו, יש להוריד את הדרישה לתואר אקדמאי שאינו ייעודי למשרות מסוימות. ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו) הציע שהמדינה תפעל למען מטרה זו ותממן הן את תוכניות הלימוד והן את דמי המחיה של החרדים.