ערכו של מחזור המטבע במשק הישראלי הגיע בסוף שנת 2012 לכ-55 מיליארד שקל, לעומת כ-49 מיליארדים בסוף שנת 2011; זהו שיעור גידול של כ-12%, והוא גבוה משיעור הגידול בשנת 2011 (כ-9%). כך עולה (יום ג', 20.8.13) מסקירה של מחלקת המטבע בבנק ישראל.
לפי הנתונים, נראה כי המזומן ממשיך להיות אמצעי תשלום מרכזי בקרב הציבור. בשנת 2012 נמשך על-ידי הציבור (מהבנקים ומהמכשירים האוטומטיים) סך של 205 מיליארד שקל - סכום הגבוה מהיקף העסקות בכרטיסי האשראי שעמד על כ-139 מיליארד שקל.
מהסקר שנערך עולה גם כי המזומן מהווה אמצעי תשלום עיקרי בסכומים הנעים בין 100 ל-200 שקלים. אחריו באים כרטיסי האשראי, ואילו השימוש בהמחאות בעסקות כאלו הוא מועט.
התמתנות קצב צמיחת התוצר לשיעור של 3.1% תרמה להאטת קצב הגידול של מחזור המטבע, אך מנגד, הירידה בריבית הגדילה את הביקוש לכסף על פני פיקדונות נושאי ריבית, ומכאן גם למזומנים. חלק מן הגידול במחזור ניתן לייחס גם לאינפלציה, ששיעורה ב-2012 היה 1.6%. חלקו של מחזור השטרות עמד בשנה הנסקרת על 97% מסך ערך המחזור כולו (53.1 מיליארד שקל), וחלקו של מחזור המעות - על 3% (1.7 מיליארד שקל).
בשנה הנסקרת נמשכה מגמת הגידול במשקלו במחזור של השטר בעריך של 200 שקלים: ערכו במחזור גדל ב-16%, עקב הגברת הפצתו במכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים. מסקר שמחלקת המטבע ערכה ב-2012 בנוגע להעדפות הציבור לגבי תמהיל השטרות במחזור עולה שהציבור מרגיש שהזמינות של שטרות של 20 ו-50 שקלים נמוכה ממה שהיה מעדיף. הציבור הרחב חש כך בעת תשלום במזומן, ובעלי העסקים חשים זאת גם בעת מתן עודף.
מטבע 10 האגורות מהווה כ-60% ממספר המעות במחזור, משום שהיא משמשת למתן עודף בתחבורה הציבורית העירונית. בהשוואה ל-2011, בסוף שנת 2012 מספר המעות בעריך של 10 אגורות גדל ב-9%, בשעה שמספר המעות בעריך של חצי שקל קטן ב-1%. הדבר נבע מכך שבינואר 2012 הועלה תעריף הנסיעה העירונית בקווי "דן" ו"אגד" ל-6.6 שקלים, וכתוצאה מכך חל גידול במספר המעות של 10 אגורות לעומת ירידה במספר המעות של חצי שקל הנחוץ למתן עודף. המעה בעריך של שקל אחד - מעה שמרבים להשתמש בה במדחנים ובמכונות ממכר - היוותה ב-2012 23% ממספר המעות במחזור. המעה בעריך של 2 שקלים, שהוכנסה למחזור ב-2007, הגיעה ב-2012 ל-3% ממספר המעות במחזור. המעות בעריכים של 5 ו-10 שקלים היוו 4% ו-3% ממספר המעות במחזור, בהתאמה.
בשנת 2012 נמשכה מגמת הגידול במספר האמצעים למשיכת מזומנים. עיקר הגידול נרשם במכשירים להפצת מזומנים; אלה הן מכונות בבעלות חברות פרטיות, ומתפעלים אותן בתי העסק שבהם הן מוצבות. יש לציין שבהיותם מכשירים פרטיים, השטרות המוזנים בהן אינם נבדקים במכונות לזיהוי זיופים ולבקרת האיכות שבנק ישראל מטיל על מרכזי המזומנים. כן התווספו אמצעי משיכה ברשתות השיווק ובתחנות הדלק. במקביל הוסיפו התאגידים הבנקאיים מכשירים להפקדת מעות ושטרות בשירות עצמי, במטרה לייעל את השירות ללקוח ולהוזיל את עלויות הטיפול במזומנים.
