"בית משפט זה חזר והתרה ברשויות החקירה לבל תתמקדנה רק באיסוף ראיות המבססות את אשמתו של החשוד, והזכיר להן את חובתן לאסוף את כל הראיות, אשר יש להן קשר ישיר לפרשה הנחקרת - ובלבד שאיסופן של הראיות הנ"ל איננו כרוך במאמץ יוצא דופן. עצם העובדה שבית משפט זה נאלץ לחזור פעמים כה רבות על דבריו אלה, מעלה חשש כי רשויות האכיפה לא הפנימו באופן מספק את האמירות שהופנו כלפיהן".
כך אומר (יום ג', 20.8.13) שופט בית המשפט העליון,
חנן מלצר, בפסק דין נוסף המותח ביקורת על מחדלי חקירה של המשטרה. הוא מוסיף: "כאשר ניתן, במאמץ סביר, לאסוף ראיות נוספות, ובמיוחד ראיות של עדים ישירים לאירוע, או ראיות אובייקטיביות בטבען... המשטרה נדרשת להשיג את הראיות הנוספות, וזאת בדרך של זימון העדים הרלוונטיים, או בדרך של 'יציאה מחדר החקירות' ותיעוד הממצאים בזירה".
נפגעה יכולת ההגנה הדברים אמורים בהחלטתו של בית המשפט העליון לזכות חלקית את דביר חליווה, שהורשע בביצוע עבירות מין ואלימות בחברתו דאז. המשטרה ידעה שיש עדים רבים לחלק מן העבירות הנטענות, ובכללם 13 עדים שאת שמותיהם מסרה לה המתלוננת, אך היא לא טרחה לגבות מהם עדויות. מלצר קובע:
"מדובר איפוא בעדויות בעלות נגיעה ישירה לאירועים הנחקרים, אשר לכאורה ביכולתן היה לחזק באופן ניכר את גירסת המתלוננת, או לחלופין - להפריכה ולשמוט את הקרקע מתחתיה. בנסיבות שכאלה, המשטרה הייתה חייבת לגבות את העדויות הנ"ל, ומשלא עשתה כן - אין מנוס מן המסקנה שנפגעה יכולתו של המערער להגן על עצמו".
מלצר גם דוחה טענה אפשרית, לפיה היה על ההגנה לאתר את אותם עדים. לדבריו, הללו היו אמורים לחזק את גירסת המתלוננת, ולכן אין זה סביר לצפות שההגנה תזמן אותם - אך אין בכך כדי לגרוע מן הכלל הידוע, לפיו אי-זימונם של עדים מסוימים, אשר צד טוען כי עדותם הייתה תומכת בגרסתו, פועל לחובתו של אותו צד (במקרה זה - התביעה).
שהנאשם יאסוף ראיות "שנית, במשפט פלילי, החובה לחקור ולאסוף ראיות רלוונטיות מוטלת בראש ובראשונה על רשויות האכיפה. תפקידן של המשטרה ושל הפרקליטות איננו להאשים חשודים, או להרשיע נאשמים, אלא לאסוף ראיות לצורך חשיפת האמת", מוסיף מלצר. "נוכח מסקנתי כי איתורם של אותם עדים היה יכול להיעשות ללא כל קושי, נראה כי המשטרה לא עשתה די לצורך חשיפת האמת בנסיבות העניין, ולכן הדבר עולה כדי קיפוח זכותו החוקתית של המערער להליך הוגן".
עוד אומר מלצר כנגד טענה זו: "קבלת הטענה לפיה אין מדובר כאן במחדל חקירה חמור, שכן לסניגוריה הייתה אפשרות לזמן את העדים הישירים לעדות, כמוה כטענה שאדם צריך 'להשלים' עם הגשת כתב אישום נגדו, על כל המשתמע מכך (ולפעול להזמתו רק לאחר מכן), וזאת אף על-פי שלכאורה קיימות ראיות בעלות נגיעה ישירה לחשדות כנגדו, ואשר גבייתן על-ידי המשטרה כרוך במאמץ קל יחסית, ואילו איסופן על ידו קשה הוא עד כדי בלתי אפשרי. טענה שכזו אין בידי לקבל".
בעקבות קבלתו החלקית של הערעור, בין היתר בשל מחדלי החקירה, הופחת עונשו של חליווה מ-22 חודשי מאסר בפועל לשישה חודשי עבודות שירות. חליווה יוצג בידי עוה"ד
ציון אמיר וענת הדד, והמדינה - בידי עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד.
